הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אי הכי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לה ע"א

... ואם איתא לדרב הונא, כיון דמשתבע מלוה שאינה ברשותו - היכי מצי מפיק לה? –
אמר רבא: שיש עדים שנשרפה. –
אי הכי מהיכא מייתי לה? –
אלא אמר רב יוסף: שיש עדים שנגנבה. - סוף סוף מהיכא מייתי לה? - דטרח ומייתי לה. –
אי הכי, כי משתבע מלוה נמי, לטרח לוה וליתי! –
בשלמא מלוה - ידע מאן קא עייל ונפק בביתיה, ואזיל וטרח ומייתי לה, אלא לוה, מי ידע מאן עייל ונפיק בביתיה דמלוה? –
אביי אומר: גזירה שמא יטעון ויאמר לו: אחר שבועה מצאתיה. 

1.
הביטוי "אי הכי" תמיד בא לומר, שדווקא לפי ההסבר הקודם נובע דין נוסף ועליו יש קושי.

2.
הגמרא שואלת: לפי רב הונא שהמלוה [שדינו כשומר על המשכון] נשבע שאינה ברשותו, כיצד המשנה [במסכת שבועות] עצמה אומרת שהלווה לא יישבע מחשש שהמלוה יוציא את הפקדון...

3.
ענה על זה רבא, שיש עדים שנשרפה, ולכן במשנה זו אין שבועה של רב הונא "שאינה ברשותו" [אם יש עדים "שאינה ברשותו" ברור שפטור מלהישבע על כך]

4.
על כך שואלת הגמרא "אי הכי מהיכי מייתי לה?", כלומר: אם במשנה מדובר שיש עדים שנשרפה כיצד אומרת המשנה "שמא יוציא הלה..." הרי כולם שמעו את העדים שאינה אצלו מפני שנשרפה...

5.
ויש להעיר כך: מי ששואל את השאלה "אי הכי" [שאלה שנשאלה בבית המדרש, או שאלה שרב אשי "עורך הגמרא" שואל] מה הוא עצמו חושב?

5.1
כנראה שהוא באמת סובר שהמשנה לא "מכירה" את שבועת רב הונא. וזה מתאים לשיטה המקובלת על ידי רוב בעלי הכללים [ובאמת זה שנוי במחלוקת], שהביטוי "אי הכי" אין כוונתו "סתם" לשאול ולהקשות... אלא כוונתו לומר, שיש הסבר אחר שעל פיו קושיית ה"אי הכי" מתבטלת. בסוגייתנו ה"הסבר אחר" הוא זה, שהמשנה לא "מכירה" את החיוב שבועה של רב הונא.