סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ורב נחמן דידיה אמר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא לט ע"א

 

וכולן שמין להם כאריס.
וכולן לאיתויי מאי? -
לאיתויי הא דאמר רב נחמן אמר שמואל: שבוי שנשבה - מורידין קרוב לנכסיו, יצא לדעת - אין מורידין קרוב לנכסיו.
ורב נחמן דידיה אמר: בורח הרי הוא כשבוי. -
בורח מחמת מאי?
אילימא מחמת כרגא - היינו לדעת,
אלא בורח מחמת מרדין.

1.
בדרך כלל הביטוי "ורב... דידיה אמר" משמעו שבא לחלוק על מה שאמר הוא עצמו בשם רבו.
זאת אומרת שבסוגייתנו רב נחמן חולק על מה שהוא עצמו - רב נחמן - אמר בתחילת הקטע בשם שמואל רבו.

2.
אבל תוס' אומר:
תוספות מסכת בבא מציעא דף לט עמוד א:

היינו לדעת - דמסתמא לא פליג אשמואל מדלא קאמר אף בורח או אף יוצא לדעת.

כלומר, רב נחמן לא חולק על שמואל.

3.
לפי הנ"ל יוצא שמשמעות הביטוי "ורב נחמן דידיה אמר" שונה ממשמעותו בדרך כלל.

3.1
אלא שיש גירסא שמשמיטה את ה"דידיה", וממילא לא קשה כלל, מפני שלפי גירסא זו רב נחמן לא בא לחלוק על שמואל אלא להיפך, הוא בא לאשר את דברי שמואל ולהרחיבם.

4.
יד מלאכי כללי הפוסקים כללי הגאונים ובה"ג והרי"ף:

וכן יש להוכיח עוד מהא דאיתא בפ"ק דסוטה [דף] ד' [מסכת סוטה דף ד] ב' א"ר יוחנן משום רשב"י וכו' ור' יוחנן דידיה אמר וכו' וכן מצינו תו בפרק האיש מקדש [דף]מ"ב [מסכת קידושין דף מב] א' ובתרא [דף] ו' ב' [מסכת בבא בתרא דף ו]וב"מ [דף] ט"ל א' [מסכת בבא מציעא דף לט] א"ר יוחנן אמר שמואל וכו'ור'נחמן דידיה אמר
אלמא דכל עוד דלא קאמר ש"ס דפליג עליה מסתמא כיון דאמרה משמיה כוותיה ס"ל ועוד עיין בפרק טרף בקלפי [דף] מ"ג [מסכת יומא דף מג]: דא"ר יוחנן משום ר"ש בן יהוצדק וכו' ואני אומר וכו' וכן בב"מ [דף] מ"א: [מסכת בבא מציעא דף מא] ובע"ז [דף] י"ז. [מסכת עבודה זרה דף יז] ובפרש"י פ"ב דחגיגה [דף] י"ט ב' [מסכת חגיגה דף יט]:

הוא מוכיח שבדרך כלל משמעות הביטוי "אמר רב... אמר רב..." היא, שהתלמיד מסכים ופוסק כדברי רבו, אבל בסוגייתנו - בבא מציעא דף לט - מצויין במפורש שרב נחמן התלמיד אמר הלכה בשם רבו - שמואל - אבל הוא עצמו חולק עליו.

4.1
מדבריו מוכח שהוא סובר שלא כתוס' בסוגייתנו - לעיל בסעיף 2 - ורב נחמן עצמו כן חולק על שמואל, וממילא משמעות הביטוי "ורב... דידיה אמר" בסוגייתנו היא כמשמעות הביטוי בדרך כלל, שהאמורא עצמו חולק על רבו.

4.2
לפי דבריו יוצא, שבסוגייתנו יש לפסוק כרב נחמן עצמו ולא כדברי רב נחמן שאמר בשם שמואל, כי כך היא בדרך כלל משמעותו ההלכתית של הביטוי "ורב... דידיה אמר".

4.3
למעשה כך באמת נפסק להלכה אלא שהפרשנים אומרים שגם שמואל סובר כך.

4.4
אולי כי אותם פרשנים - למשל, תוס' לעיל בסעיף 2 - סוברים שלפעמים ההלכה אמורה להיות דווקא כרב נגד תלמידו.

5.
ראה על הנ"ל:
הוא מתייחס אמנם לסוגיה אחרת - קידושין דף מב - אבל סוגיה שדומה למבנה סוגייתנו:
גופי הלכות פרק ד - כללי אות ד' כלל קמה ד"ה ומצאתי חדש:

ומצאתי חדש בכללי התלמוד למהר"ר בצלאל אשכנזי ז"ל, וז"ל מצאתי כתוב בדרכי התלמוד שחבר רבינו סעדיא גאון ז"ל בלשון ערב וז"ל דהא דאמרינן בריש בבא בתרא דף ו:] אמר רב נחמן אמר שמואל גג הסמוך לחומה וכו', ורב נחמן דידיה אמר וכו',
וכן בפרק האיש מקדש[קידושין דף מב.] אמר רב נחמן יתומים שבאו לחלוק וכו', ורב נחמן דידיה אמר
והלכתא בהו כרב נחמן,

הוא מביא שהלכה כרב נחמן.

5.1
המשך דבריו:
ולכאורה קשה:

אף דבעלמא הלכה כשמואל לגביה מתרי טעמיה
חדא דרבו הוה,

הלכה כעיקרון צריכה להיות כשמואל נגד רב נחמן שהיה תלמידו - הלכה כרב נגד תלמידו / "רב ותלמיד" /

5.2

ועוד דהלכתא כשמואל בדיני לגבי כולי עלמא,

הלכה בסוגייתנו צריכה להיות כשמואל, כי בדיני ממונות תמיד הלכה כשמואל נגד כל חכם - יחיד - אחר [זה חידוש גדול].

5.3
הסיבה שניתן בכל זאת לפסוק כרב נחמן נגד שמואל:

היינו טעמא משום דפירושא דרב נחמן דידיה אמר היינו מקבלת עצמו מאחרים,
לא כמו בעלמא שפירשו דידיה אמר היינו סברת עצמו[לט].

נראה לי שהוא מתכוון לומר, שבסוגייה שם בקידושין דף מב - שדברי רב נחמן עצמו אינם משלו - "סברת עצמו" ["אליבא דנפשייהו"] - אלא שהוא "רק" פוסק כתנא קמא במשנה שמובאת שם בסוגייה.
ולכן יתכן לפסוק כרב נחמן נגד רבו - שמואל.

5.4
גם מכך שהגמרא מרחיבה בדעתו של רב נחמן משמע ש"עורך הגמרא" פוסק כמותו - על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה".

6.
למעשה גם בסוגייתנו - בבא מציעא דף לט - יש לפסוק כרב נחמן מפני שהסוגיה דנה בדעתו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר