סקר
האם אתה לומד דף יומי עם תוספות?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


לירד ולמכור תנן

בבא מציעא לח ע"ב

 

"מתיב רב אלעזר: ממשמע שנאמר (שמות כב, כג) וְחָרָה אַפִּי וְהָרַגְתִּי אֶתְכֶם יודע אני שנשותיהם אלמנות ובניהם יתומים אלא מה תלמוד לומר: (שם) וְהָיוּ נְשֵׁיכֶם וגו' [אַלְמָנוֹת וּבְנֵיכֶם יְתֹמִים] - מלמד שנשותיהם מבקשות לינשא ואין מניחין אותן, ובניהן רוצים לירד לנכסי אביהן ואין מניחין אותן. - אמר רבא: לירד ולמכור תנן. - הוה עובדא בנהרדעא, ופשטה רב ששת מהא מתניתא. - אמר ליה רב עמרם: דלמא לירד ולמכור תנן? - אמר ליה: דלמא מפומבדיתא את, דמעיילין פילא בקופא דמחטא? והא דומיא דנשותיהם קתני, מה התם - כלל לא, אף הכא נמי - כלל לא".

ופירש רש"י: "אמר ליה רב עמרם דלמא לירד ולמכור תנן - [קתני] תנא דאין מניחין, אבל לעשות ולאכול וליטול כאריס - שפיר דמי".

הקשה הרב שמואל דוד ברקוביץ' למה המתין רש"י מלפרש את פירושו עד לדברי רב עמרם, ולא כתב את פירושו כבר לפני כן בגמרא על דברי רבא שתירץ באותן מילים בדיוק: "לירד ולמכור תנן".
עוד קשה:
מה פשר המילה "קתני" שבתחילת דברי רש"י – האם לא גרס את המילה "תנן", או שפירש ש"תנן" כאן פירושו "קתני"?
מה פשר התירוץ: "לירד ולמכור תנן", הרי אין משנה כזו והיה צריך לומר תנינן! וכן אמרו בהמשך: "ופשטה רב ששת מהא מתניתא" ולא "מתניתין"!
מדוע קבע רבא בפסקנות: "לירד ולמכור תנן" לאחר שרב ששת רבו הראה שתירוץ זה דחוק? לפחות היה לו לנמק את התעלמותו מהדוחק שבדבר!
מדוע קבעה הגמרא את דברי רבא לפני המעשה ברב ששת שקדם לו בדור?

אלא שמשנה זו אינה משנה רגילה מששה סדרי משנה, אלא מהמסכתות קטנות, במסכת אבות דרבי נתן פרק לח:
"ממשמע שנאמר והרגתי אתכם בחרב אני יודע שהנשים נעשו אלמנות. אלא... יתומים שאינן יתומים שיהיו נכסיהם עומדים בחזקת אבותם ולא יהיו מניחין אותן לירש ולישא וליתן בהן".
וכן הוא במכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דנזיקין פרשה יח:
"ומה תלמוד לומר והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים?... ובניכם יתומים ולא יתומין ממש, אלא שאין בית דין מניחין אותם למכור בנכסי אביהן בחזקת שהן קיימין".
וזהו שתירץ רבא: "לירד ולמכור תנן" – שבנוסח הברייתא מפורש שמדובר במכירת הנכסים, ולא ניתן ללמוד מכאן לענין הורדת קרוב כאפוטרופוס. ועל כך לא נצרך רש"י לפרש דבר.
ואילו רב עמרם ניסה לתרץ תירוץ שונה לחלוטין, כי רב ששת דייק מנוסח הברייתא כפי שהביאה הגמרא בתחילה – שלא מוזכר בו שמדובר במכירה. וקרוב לזה הנוסח שבפסיקתא זוטרתא (לקח טוב) שמות פרשת משפטים פרק כב: "ובניכם יתומים. יתומין ולא יתומין ממש, שאין בית דין מניחים אותם לנכסי אביהן בחזקת שהן קיימין", המילה "לנכסי" מרמזת שחסרה כאן המילה לירד, שאילו היתה חסרה המילה למכור היה צריך לומר "בנכסי".
והציע רב עמרם שגם לנוסח זה ניתן לדחות ולפרש שהברייתא עוסקת רק במכירה. לכן פירש רש"י שהמילה "תנן" כאן אינה מדויקת, כי רב עמרם לא בא לשנות את נוסח הברייתא, אלא רק לפרשה, ולכן צריך או לגרוס "קתני", או לפרש שהכוונה "קתני". ונצרך רש"י גם לפרש מה רצה רב עמרם למעט באוקימתא שהעמיד. ועל כך נתרעם רב ששת שאין לחלק בחילוק שאינו מפורש כאשר המשמעות היא שהברייתא כוללת את כל האופנים. אולם רבא לא נדחק כלל אלא קבע שהחילוק מפורש בברייתא עצמה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר