טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
וזה הוא תנור של עכנאי – נחש
"תנן התם: חתכו חוליות ונתן חול בין חוליא לחוליא, רבי אליעזר מטהר וחכמים מטמאין. וזה הוא תנור של עכנאי. מאי עכנאי? אמר רב יהודה אמר שמואל: שהקיפו דברים כעכנא זו, וטמאוהו" (בבא מציעא, נט ע"ב).
פירוש: תְּנַן הָתָם [שנינו שם במשנה]: תנור של חרס שחֲתָכוֹ חוּלְיוֹת חוליות לרוחבו, וְנָתַן חוֹל בֵּין חוּלְּיָא לְחוּלְּיָא, ר' אֱלִיעֶזֶר מְטַהֵר, שלדעתו כיון שיש הפסק חול בין החוליות אין זה נחשב ככלי שלם, ואיננו מקבל טומאה. וַחֲכָמִים מְטַמְּאִין, שהרי בפועל תנור שלם הוא וראוי למלאכה. וְזֶה הוּא הקרוי תַּנּוּר שֶׁל עַכְנַאי. ושואלים: מַאי [מה פירוש], ומדוע קוראים לו עַכְנַאי (נחש)? אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל: שֶׁהִקִּיפוּ עליו חכמים דְּבָרִים כְּעַכְנָא זוֹ, כנחש זה השוכב בעיגול, וְטִמְּאוּהוּ (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: נחש שם באנגלית: Snake שם מדעי: Serpentes
שם נרדף במקורות: רחש, חיויא, עכנאי
נושא מרכזי: מהי הקפת הנחש?
בשעת מנוחה הנחשים, בדרך כלל, אינם פרושים לאורכם וכמעט תמיד מתפתלים סביב עצמם או יוצרים מעגל שלם. כך גם מפרש רש"י במקום: "כעכנאי - כנחש זה שכורך עצמו בעגולה". מטבעון המדבר שבצילום (תמונה 2) נח כמעגל כאשר ראשו ממוקם קרוב למרכז העיגול (חלקו קבור בחול ולכן איננו נראה). הפיתולים יוצרים מבנה קומפקטי המצמצם את פני שטח הנחש החשופים לאוויר. הדבר מונע איבוד חום לסביבה או לחילופין קליטת חום רב בסביבה חמה. התנהגות זו חשובה במיוחד לבעלי חיים משני חום כזוחלים (הטרותרמיים) משום שבניגוד לבעלי חיים קבועי חום (הומיאותרמיים) יכולתם לווסת את טמפרטורת גופם מצומצמת. לתנוחה זו יתרון נוסף בכך שראש הנחש וחושיו הממוקמים במרכז המעגל קרובים באופן מקסימלי לכל שאר חלקי גופו ויכולים לחוש בסכנה מתקרבת ולהגיב בהתאם.
לתנוחה האופיינית של נחשים במצב מנוחה יש, על פי פירושו של הרב קאפח, משמעות הלכתית: אומרת המשנה (ברכות, פ"ה מ"א): "... אפילו המלך שואל בשלומו לא ישיבנו ואפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק". כותב הרמב"ם בפיהמ"ש: "ופירוש כרוך "מלתף". ודין זה הוא בנחש בלבד לפי שאינו נושך ברוב המקרים, אבל מה שדרכו לשוך תמיד כגון העקרב והאפעה מפסיק כשיראם באים כנגדו מפני שהיא סכנת נפשות. ופירוש יפסיק "יקטע"". מוסיף הרב קאפח בהערה:
"תיבת מלתף תרגומה המלולי לפוף או מסובב ונראה לי שרבינו מפרש נחש כרוך על עקבו, שראה שהנחש מלופף ומסובב סביב עצמו כדרך הנחשים כשהם נחים אלא שהוא סמוך לעקבו, שאם פירושו כרוך על רגלו היו אומרים על רגלו ולא על עקבו ... אבל אם היה ממש כרוך ברגלו ודאי יפסיק וכו'".
ייתכן גם שהמשל "הקיפוהו הלכות כעכנאי" אינו מתאר את תנוחת הנחשים בלבד אלא גם את תחושת המחנק שליוותה את רבי אליעזר בעקבות השאלות והראיות הרבות שהוצגו לפניו. תחושה זו מזכירה את שיטת הציד של הנחש חנק משריץ (Eryx jaculus) ההורג את טרפו על ידי הכרכות מסביבו, תוך כדי הפעלת לחץ, דבר הגורם בסופו של דבר לחנק.
הרחבה
לעיל נימקתי את התנוחה המפותלת של הנחשים, במצב מנוחה, בצורך לבודד את גופם מהסביבה. בשורות הבאות ארחיב מעט בנקודה זו שהכותרת שלה היא "יחס שטח הפנים לנפח". שטח פני גוף בעל החיים (שטח המעטפת של הגוף) הוא הערוץ דרכו הוא מאבד אנרגיית חום לסביבה, כאשר חום גופו גבוה ממנה, ודרכו הוא קולט חום כאשר טמפרטורת הסביבה גבוהה משלו. ככל שגוף קטן יותר היחס בין שטח הפנים לנפח גדל יותר ולכן השפעת הסביבה משמעותית יותר.
ניקח, לדוגמה, שתי קוביות בעלות אותו נפח. אחת מהן נחתוך לקוביות קטנות כלומר חשפנו חלקים פנימיים לסביבה = הגדלנו את שטח הפנים, עם זאת, הנפח הכולל (או סכום הנפחים) שלהן לא השתנה והוא זהה לזה של הקוביה שלא חתכנו. חשוב לזכור ששטח הפנים של הגוף הגדול גדול יותר באופן מוחלט בהשוואה לגוף הקטן אולם היחס ליחידת נפח קטן יותר ולכן הוא יאבד חום (או חומרים) לסביבה בקצב איטי בהשוואה לגוף הקטן. בניסוח אחר: גוף קטן חשוף יותר לסביבה מאשר גוף גדול ולכן מושפע ממנה יותר מאשר גוף גדול.
על מנת להמחיש את הטיעון נשווה בין 3 קוביות שאורך צלען הוא 1,2,3 ס"מ בהתאמה.
 |
|
 |
לכלל מתמטי זה יש השלכות חשובות לעולם הביולוגיה והפיסיקה אך אנו נתייחס לתופעות ביולוגיות בלבד. ככלל בעלי חיים קבועי חום (הומיאותרמיים) קטנים זקוקים לכמויות מזון גדולות יחסית לבעלי חיים גדולים. אמנם בעל חיים גדול צורך מזון בכמות גדולה יותר באופן מוחלט אך יחסית לכל ק"ג ממשקל גופו הוא צורך פחות מזון. הסיבה לכך היא שבעל חיים קטן מאבד חום לסביבה בקצב מהיר יותר. לדוגמה החדפים שהם היונקים הקטנים ביותר בארץ (משקלם 2-3 גרם בלבד) אוכלים בלילה אחד (הם פעילי לילה) מזון כמשקל גופם.
היבט נוסף של התופעה מנוסח בכלל הנקרא "כלל ברגמן". מתברר שגודל הפרטים באוכלוסיות שטווח התפוצה שלהם משתרע על פני קוי רוחב שונים הולך וגדל ככל שמצפינים. אם משקל זאבי סיביר עשוי להגיע ל – 70 ק"ג הרי שמשקל הזאבים בארץ ישראל הוא כ – 12-15 ק"ג. תופעה דומה קיימת במיני יונקים רבים וקבוצות בעלי חיים נוספות.
גורם נוסף המשפיע על "יחס שטח הפנים לנפח" הוא צורת הגוף. למשל, כדור הוא הצורה שבה יחס שטח הפנים לנפח הוא הקטן ביותר. ככל שצורתו של גוף קרובה יותר לכדור היחס שטח פנים/נפח קטן יותר. כאשר קר לנו אנחנו מתקפלים ו"מתכדררים". הנפח הכולל של גופנו לא השתנה, אבל הקטנו את שטח הפנים שבא במגע עם הסביבה החיצונית הקרה וכתוצאה מכך את איבוד החום. תופעה זו באה לידי ביטוי בכלל הנקרא "כלל אלן". בדומה ל"כלל ברגמן" גם "כלל אלן" מבוסס על העובדה שקצב איבוד החום רב יותר ככל ששטח הגוף גדול יותר אלא שבניגוד ל"כלל ברגמן" כלל זה לא קשור לגודל הגוף אלא לצורתו. על פי כלל זה איברים בולטים (רגלים, אוזנים וכו') של בעלי חיים, קבועי חום, החיים בסביבה קרה יהיו קצרים יותר ובכך קטן שטח הפנים של גופם ואיבוד החום לסביבה. לדוגמה אוזני הפיל האפריקאי (תמונה 3) החי בסביבה חמה גדולות בהרבה מאוזני הפיל האסייתי (תמונה 4) הצפוני יותר. אם נחזור לנחש הרי שההתפתלות שלו או ה"התכדרות" מצמצמים את שטח הפנים דבר המצמצם את השפעת טמפרטורת הסביבה.
בשולי הדברים נזכיר כלל מפורסם נוסף שאיננו קשור ישירות לנושא והוא "כלל גלוגר" המנסח את הקשר בין צבע גוף בעלי חיים ותנאי הסביבה. באיזורים לחים עשירים בצמחייה הפרטים יהיו כהים יותר מאשר באיזורים יבשים משום שהצמחיה עשירה יותר וצבע כהה מספק הסוואה טובה יותר.
 |
|
 |
|
תמונה 3. פיל אפריקאי צילם: Magister |
|
תמונה 4. פיל אסייתי
|
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
