סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"עד שבא רבי עקיבא ולימד..."

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא סב ע"א

 

אמר רב נחמן בר יצחק: מאי טעמא דרבי אלעזר דאמר קרא
+ויקרא כ"ה+ וחי אחיך עמך - אהדר ליה כי היכי דניחי.
ורבי יוחנן, האי וחי אחיך עמך מאי עביד ליה? -
מבעי ליה לכדתניא: שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב.
דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חבירך.

ראה מה שכתבנו על מסכת ראש השנה דף יז :
בגמרא:

אמר רבי יוחנן: גדולה תשובה שמקרעת גזר דינו של אדם, שנאמר +ישעיהו ו+ השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו. אמר ליה רב פפא לאביי: ודלמא לפני גזר דין? - אמר ליה: ושב ורפא לו כתיב, איזהו דבר שצריך רפואה - הוי אומר זה גזר דין. מיתיבי: השב בינתים - מוחלין לו, לא שב בינתים, אפילו הביא כל אילי נביות שבעולם - אין מוחלין לו! - לא קשיא; הא - ביחיד, הא - בצבור.
... הכא נמי, כאן - בעבירות שבין אדם למקום, כאן - בעבירות שבין אדם לחבירו.
עד שבא רבי עקיבא ולימד:
כאן - קודם גזר דין, כאן - לאחר גזר דין. - הכא נמי ביחיד. - וגזר דין דיחיד תנאי היא. דתניא: היה רבי מאיר אומר: שנים שעלו למטה וחוליין שוה, וכן שנים

1.
אולי רבי עקיבא סובר שגם במצוות שבין אדם לחברו שלא נמחל לו מדובר דווקא אחרי גזר דין, אבל לפני גזר דין כן נמחל לו. ולא כמו ב"מתיבתא" הערה מה שמביא להיפך, שרבי עקיבא בא להחמיר, שגם במצוות שבין אדם למקום נמחל לו רק לפני גזר דין.

2.
אולי דברים אלה מתאימים לרבי עקיבא שהוא ידוע כמחמיר מאד ב"בין אדם לחברו" בגלל תלמידיו שלא חלקו כבוד זה לזה ["ואהבת לרעך כמוך - זה כלל גדול בתורה]. ולכן הביטוי "בא רבי עקיבא" בסוגייתנו מתאים לתוכן, מכיון שקביעה זו של רבי עקיבא "נולדה" בעקבות המאורע.

3.
הביטוי "עד שבא רבי עקיבא" מוזכר בש"ס 11 פעמים:

3.1
בסוגייתנו- פעם אחת.

3.2
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף סב עמוד ב:

אמרו: שנים עשר אלף זוגים תלמידים היו לו לרבי עקיבא, מגבת עד אנטיפרס, וכולן מתו בפרק אחד מפני שלא נהגו כבוד זה לזה, והיה העולם שמם, עד שבא ר"ע אצל רבותינו שבדרום, ושנאה להם ר"מ ור' יהודה ור' יוסי ורבי שמעון ורבי אלעזר בן שמוע, והם הם העמידו תורה אותה שעה.

קשור לדברינו לעיל בסעיף 1. כלומר, הדברים בסעיף 1 נובעים מהנאמר בסעיף זה ש"נולד" מאי קיום מצות "ואהבת לרעך כמוך".

3.3
תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף סב עמוד א:

מבעי ליה לכדתניא: שנים שהיו מהלכין בדרך, וביד אחד מהן קיתון של מים, אם שותין שניהם - מתים, ואם שותה אחד מהן - מגיע לישוב. דרש בן פטורא: מוטב שישתו שניהם וימותו, ואל יראה אחד מהם במיתתו של חבירו. עד שבא רבי עקיבא ולימד: וחי אחיך עמך - חייך קודמים לחיי חבירך.

"בא רבי עקיבא" וקבע את ה"גבול" למצות "ואהבת לרעך כמוך"!

3.4
תלמוד בבלי מסכת שבת דף סד עמוד ב:

כדתניא: +ויקרא טו+ והדוה בנדתה, זקנים הראשונים אמרו: שלא תכחול ולא תפקוס ולא תתקשט בבגדי צבעונין, עד שבא רבי עקיבא ולימד: אם כן אתה מגנה על בעלה, ונמצא בעלה מגרשה. אלא מה תלמוד לומר והדוה בנדתה - בנדתה תהא עד שתבא במים.

"בא רבי עקיבא" - קשור לדין "ואהבת לרעך כמוך" - כלפי אשה!

3.5
מוזכר בש"ס 4 פעמים:
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף כב עמוד ב:

כדתניא: שמעון העמסוני, ואמרי לה נחמיה העמסוני, היה דורש כל אתים שבתורה. כיון שהגיע +דברים י+ לאת ה' אלהיך תירא - פירש. אמרו לו תלמידיו: רבי, כל אתים שדרשת מה תהא עליהן? - אמר להם: כשם שקבלתי שכר על הדרישה, כך אני מקבל שכר על הפרישה. עד שבא רבי עקיבא ודרש: את ה' אלהיך תירא - לרבות תלמידי חכמים.

"בא רבי עקיבא" - נועד להדגיש את חשיבותם של תלמידי חכמים. נראה לי שיש כאן הרחבה של גדר "ואהבת לרעך כמוך" - ביחס לתלמידי חכמים.

3.6
3 פעמים לגבי דין בנדרים:
תלמוד בבלי מסכת נדרים דף כז עמוד א:

עד שבא ר' עקיבא ולימד: נדר שהותר מקצתו הותר כולו...

לא מצאתי קשר בין עניין זה לכל שאר המקומות!



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר