סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

דתריצנא מתני' כוותיה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא סג ע"א

 

אלא אמר רבא: כי שכיבנא, רבי אושעיא נפק לוותי,
דמתרצנא מתניתין כוותיה. דתני רבי אושעיא: הרי שהיה נושה בחבירו מנה, והלך ועמד על גורנו, ואמר: תן לי מעותי שאני רוצה ליקח בהן חטין.
... ומאי לקח - לקח בהלואתו.
 

 

"דתריצנא" - מופע יחידאי בש"ס
"דמתרצנא" - מופע יחידאי בש"ס, במסכת בבא מציעא דף סג

ראה מה שכתבנו על מסכת בבא קמא דף קיא:
בגמרא:

אם הניח לפניהם - פטורין מלשלם.
אמר רמי בר חמא, זאת אומרת: רשות יורש כרשות לוקח דמי;
רבא אמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי,
והכא במאי עסקינן - כשאכלום.
הא מדקתני סיפא: אם היה דבר שיש בו אחריות - חייבין לשלם,
מכלל דרישא בגזילה קיימת עסקינן!
אמר לך רבא, הכי קאמר: אם הניח להם אביהם אחריות נכסים - חייבין לשלם.
והא מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה: לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו - חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן!
אלא אמר רבא: כי שכיבנא, ר' אושעיא נפיק לוותי, דתריצנא מתני' כוותיה;
דתני רבי אושעיא: הגוזל ומאכיל את בניו - פטורין מלשלם;
הניח לפניהם, גזילה קיימת - חייבין,
אין הגזילה קיימת - פטורין;
הניח להם אביהם אחריות נכסים - חייבין לשלם.

מבנה הסוגיה:
1.
מחלוקת בין רבא ורמי בר חמא בהסבר המשנה:

אם הניח לפניהם - פטורין מלשלם.
אמר רמי בר חמא, זאת אומרת: רשות יורש כרשות לוקח דמי;
רבא אמר: רשות יורש לאו כרשות לוקח דמי,
והכא במאי עסקינן - כשאכלום.

2.
קושיה על רבא מתוך דיוק במשנה:

הא מדקתני סיפא: אם היה דבר שיש בו אחריות - חייבין לשלם,
מכלל דרישא בגזילה קיימת עסקינן!

3.
רבא מיישב על ידי "תיקון" לשון המשנה - "הכי קאמר":

אמר לך רבא, הכי קאמר: אם הניח להם אביהם אחריות נכסים - חייבין לשלם.


3.1
בדרך כלל:
"הכי קאמר" - פרשנות
"הכי קתני" - גירסא
"הכי קתני" [לעומת "הכי קאמר"] משמעותו יותר תיקון גירסא, אלא שקצת קשה לי שלפעמים מדובר שרב אשי "עורך הגמרא" אומר "הכי קתני" - מתקן גירסא בברייתא, כנראה ללא מסורת.

4.
הגמרא מקשה:

והא מתני ליה רבי לרבי שמעון בריה: לא דבר שיש בו אחריות ממש, אלא אפילו פרה וחורש בה, חמור ומחמר אחריו - חייבין להחזיר מפני כבוד אביהן!

משמע מ"רבי", שלא כרבא.

4.1
חשוב לציין, שרבי לא תיקן את לשון המשנה - שהוא עצמו חיבר/ניסח - אלא הוא מסביר את המשנה ב"ברייתא"?

4.2
ואולי לא מדובר בברייתא אלא במימרא, כלומר, הגמרא "מספרת" שידוע לה במסורת שכך אמר רבי לרבי שמעון בנו בעל פה ולא בתוך ברייתא.

5.
רבא מיישב:

אלא אמר רבא: כי שכיבנא, ר' אושעיא נפיק לוותי, דתריצנא מתני' כוותיה;
דתני רבי אושעיא: הגוזל ומאכיל את בניו - פטורין מלשלם;
הניח לפניהם, גזילה קיימת - חייבין,
אין הגזילה קיימת - פטורין;
הניח להם אביהם אחריות נכסים - חייבין לשלם.

רבא טוען שההסבר שלו למשנתנו - לעיל בסעיף 3 - אמנם לא כרבי אלא כרבי אושעיא:

6.
רש"י מסכת בבא קמא דף קיא עמוד ב:

אמר רבא כי שכיבנא רבי אושעיא נפק לוותי - יצא לקראתי.
דמתריצנא למתניתין כוותיה - באחריות ממש ובשאין גזילה קיימת וחסורי מיחסרא ולא מוקי לה בדבר המסויים ובגזילה קיימת כרבי [דכיון דאשכחן הכי מתריצנא לה מתניתין כברייתא ולא חיישינן למאי דמתני רבי לר' שמעון בריה דברייתא קיימא כוותיה].

משמע מרש"י שה"הכי קאמר" שאמר רבא - לעיל בסעיף 3 - הכוונה היא לתיקון גירסא וכ"חיסורי מחסרא".

6.1
ונראה לי, שכוונת רש"י היא, שהברייתא עצמה היא זו שמסבירה את המשנה באופן של חיסורי מחסרא, ולפי זה מובן הביטוי המיוחד של רבא "דמתריצנא למתניתין כוותיה" ["מתריצנא" - מופע יחידאי בש"ס], כלומר, שרבא מסביר - מתקן - את משנתנו לפי הברייתא של רבי אושעיא.

7.
תוספות מסכת בבא קמא דף קיא עמוד ב:

דמתריצנא מתניתין כוותיה - כך היה רגיל לתרץ משניות כמותו כדאשכחן באיזהו נשך (בבא מציעא דף סב:) גבי כיצד לקח הימנו חיטים אבל בשביל שהיה מתרץ משנה אחת לא היה אומר כן.

תוס' מציין מקור נוסף לכך שרבא כעיקרון היה מתרץ משניות לפי מה שנאמר בברייתא.

7.1
רש"י מסכת בבא מציעא דף סג עמוד א:

דמתרצנא מתניתין כוותיה - שאני רגיל לתרץ משניות שסתם רבי כברייתא שסתם הוא, ודכוותיה אמר רבא בהגוזל בתרא (בבא קמא דף קיא, ב).

משמע כתוס' בסוגייתנו - לעיל בסעיף 7.


7.2
אבל קצת קשה, שהרי בסוגייתנו מדובר על "רבי" שהסביר את משנתנו שלא כהסבר הברייתא של רבי אושעיא [שהיה תלמידו של "רבי"], וממילא שלא כרבא.

7.3
על כן נראה לי להסביר: כבר הערנו לעיל בסעיף 4.2 שדברי רבי נאמרו במימרא ועל כן הם נחשבים כדעת יחיד, וחשובים "פחות" מהאמור בברייתא ששנה רבי אושעיא.

7.4
ונראה לי "לחדש": בית דינו של "רבי" קבע כמו שמנוסח בברייתא ששנה רבי אושעיא, ואילו "רבי" עצמו נשאר בדעת יחיד. ולכן, רבי לא שינה את גירסת המשנה אלא רבי אושעיא - שהיה תלמידו של רבי - שנה את הברייתא שלא כגירסת המשנה, ולכן רבא צריך ל"תקן" את לשון המשנה ולהתאימה לברייתא של רבי אושעיא - שזו כנראה היתה החלטת בית דינו של רבי עצמו.

8.
ראה גם בסוגייתנו - בבא מציעא דף סג - ב"שוטנשטיין", הערה 1.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר