חיפוש האמת / רפי זברגר

בבא מציעא דף סו ע"א

הרקע

בסוף המשנה השניה בדף הקודם למדנו הלכה: הלווהו על שדהו ואמר לו: אם אי אתה נותן לי מכאן ועד שלוש שנים – הרי היא שלי'' – הרי היא שלו. אדם הלווה כסף לחברו, והתנה איתו שאם לא יחזיר לו את כסף ההלוואה תוך שלוש שנים, הקרקע המסוימת תעבור לבעלותי. קובעת המשנה: אם אמנם לא החזיר לו הלווה את דמי ההלוואה – הקרקע הופכת להיות של המלווה.
 

הנושא

על הדין הנ''ל יש מחלוקת אמוראים בגמרא: אמר רב הונא: בשעת מתן מעות – קנה הכול. לאחר מתן מעות – לא קנה אלא כנגד מעותיו. כלומר, אם התנאי שהבעלות על הקרקע תעבור למלווה לאחר שלוש שנים, היה תוך כדי מסירת כסף ההלוואה ללווה – אזי אמנם התנאי חל והקרקע כולה עוברת למלווה. אך אם התנאי נמסר לאחר מסירת כסף ההלוואה – התנאי לא חל, והלווה חייב לתת לו חלק מהקרקע באותו ערך של דמי ההלוואה בלבד. 
לעומת רב הונא, סובר רב נחמן: אפילו לאחר מתן מעות קנה הכול. בכל מקרה המלווה יקבל את הקרקע, אם הלווה אכן לא שילם במשך שלוש שנים, גם אם התנאי נאמר לאחר מסירת כסף ההלוואה. 
לאחר מכן, מספרת הגמרא: רב נחמן פסק הלכה למעשה, בביתו של ראש הגולה (אשתו של רב נחמן, ילתה, בִּיתו של ראש הגולה), כפי שהוא קבע קודם לכן, כי המלווה רשאי לקבל את כל הקרקע. רב יהודה שמע ו... קרע את השטר. 
רב נחמן ראה זאת, והגיב (לפי הלשון השניה בגמרא): דרדקא קרעיה, דכולי עלמא לגבי דידי בדינא – דרדקי נינהו. רב נחמן היה ידוע בידענותו הגדולה בדיני ממונות, ולכן כינה את כולם ביחס אליו "דרדקים" – קטנים, כלומר הוא לא החשיב את דעותיהם של רבנים אחרים בדיני ממונות. 
לאחר מכן, קרה דבר מדהים: הדר אמר רב נחמן: אפילו בשת מתן מעות – לא קנה כלום. רב נחמן הפך את הפסק שלו במאה ושמונים מעלות. קודם לכן הוא פסק שאפילו לאחר מתון קנה את כל הקרקע, ועתה, הוא חזר ואמר, אפילו אם התנאי היה בשעת מתן מעות – התנאי לא חל ולא קנה כלום. מיד מקשה רבא על רב נחמן ממקרה של המשנה שלנו, המתואר בהקדמה לעיל, שם ראינו כי המלווה אכן מקבל את הקרקע לאחר שלוש שנים, ולפי רב נחמן אין מצב שהוא מקבל. תשובתו של רב נחמן מעוררת השראה: אני אומר אסמכתא קניא, ומניומי (שם של רב) אומר: אסמכתא לא קניא. כלומר רב נחמן מסביר את דעתו הקודמת שקנה הכול בהלכה ''אסמכתא קניא'' – אסמכתא היא אמירה תוך כדי דיבור, המבטיחה דברים שונים, אך ''באמת לא מתכוונים לקיים את ההבטחה'', לעומת דעתו של מניומי הסובר אסמכתא לא קני, ולכן באמת לא מקבל קרקע. ומה קרה לרב נחמן מאז הביע דעתו הראשונית? 
רש''י מתאר זאת בשתי מילים: והחזירני מדברי. אחרי שחככתי בדעתי, חשבתי ושוב חשבתי, הבנתי שטעיתי בגדול, ובאמת מניומי הצליח להחזיר אותי מדעתי הקודמת, והפכתיה לגמרי לכיוון השני.
 

מהו המסר?

רב נחמן היה אחד מגדולי הדור, הוא תלמיד של שמואל, שגם הוא היה בקיא בדיני ממונות. גם מבחינה ממונית, רב נחמן היה ''מסודר'' כל ימי חיו. אדם כזה, הבטוח כל כך בדעתו, עד כי אמר שכולם דרדקים לעומתו, אדם כזה, מוכן לעשות ''חושבים מחדש'', מוכן לשקול שנית את דעתו, ומשנוכח לדעת כי טעה, אינו מתבייש לומר זאת בפה מלא, ולחזור בו לגמרי מדעתו, עד כדי הפיכתה במאה ושמונים מעלות.
זהו אדם גדול באמת. אדם אשר האמת היא נר לרגליו. לא כבוד, ולא ''מה יאמרו'' אלא חיפוש האמת ללא כחל וסייג.
נשתדל ללמוד מדרכו זו, ולחפש תמיד את האמת, ורק את האמת ללא משוא פנים.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]