הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"הלכה כ..." - בניגוד לכללי ההכרעה?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא סח ע"ב
תנו רבנן: כמה הוא שכרו - בין מרובה ובין מועט, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו.
רבי שמעון בן יוחאי אומר: נותן לו שכרו משלם...
1.
ברייתא א:
תנו רבנן: כמה הוא שכרו - בין מרובה ובין מועט, דברי רבי מאיר.
רבי יהודה אומר: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו.
רבי שמעון בן יוחאי אומר: נותן לו שכרו משלם.
2.
ברייתא ב:
תנו רבנן: אין שמין לא את העזים ולא את הרחלים, ולא כל דבר שאינו עושה ואוכל למחצה.
רבי יוסי ברבי יהודה אומר: שמין את העזים מפני שחולבות,
ואת הרחלים מפני שגוזזות ושוטפות ומורטות,
ואת התרנגולת מפני שהיא עושה ואוכלת. -
ותנא קמא - גיזה וחלב לא ספק שכר עמלו ומזונו? -
בגיזה וחלב כולי עלמא לא פליגי,
כי פליגי - בנסיובי ותותרי.
תנא קמא סבר לה כרבי שמעון בן יוחי, דאמר: נותן לו שכרו משלם,
רבי יוסי ברבי יהודה סבר לה כאבוה, דאמר: אפילו לא טבל עמו אלא בציר, ולא אכל עמו אלא גרוגרת אחת - זהו שכרו.
3.
ברייתא ג:
תנו רבנן: משכרת אשה לחברתה תרנגולת בשני אפרוחין.
אשה שאמרה לחברתה: תרנגולת שלי וביצים שליכי,
ואני ואת נחלוק באפרוחין -
רבי יהודה מתיר, רבי שמעון אוסר. -
ורבי יהודה לא בעי שכר עמלו ומזונו? - איכא ביצים מוזרות.
4.
ברייתא ד:
תנו רבנן: מקום שנהגו להעלות שכר כתף, למעות,
לבהמה - מעלין,
ואין משנין ממנהג המדינה.
רבן שמעון בן גמליאל אומר: שמין עגל עם אמו, וסיח עם אמו,
ואפילו במקום שנהגו להעלות שכר כתף למעות. -
ורבן שמעון בן גמליאל לא בעי שכר עמלו ומזונו? - איכא גללים. -
ואידך: גללים אפקורי מפקיר להו.
5.
פסק הלכה:
אמר רב נחמן: הלכה כרבי יהודה, והלכה כרבי יוסי ברבי יהודה, והלכה כרבן שמעון בן גמליאל.
6.
בברייתא הראשונה רב נחמן פוסק כרבי יהודה.
פסיקה זו מתאימה לכללי הפסיקה, שהלכה כרבי יהודה נגד רבי מאיר, וגם הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון.
אולי חידושו של רב נחמן הוא, שהלכה כרבי יהודה גם כשהוא חולק על שניהם, גם על רבי מאיר וגם על רבי שמעון - יחיד נגד רבים.
7.
בברייתא השניה רב נחמן פוסק כרבי יוסי ברבי יהודה כי - לפי דברי הגמרא עצמה - הוא סובר כאביו - רבי יהודה - ובברייתא הראשונה כבר נפסק כרבי יהודה.
8.
בברייתא השלישית הלכה כרבי יהודה - אפילו שרב נחמן לא אומר זאת בפירוש - כי המחלוקת בברייתא ג מקבילה למחלוקת בברייתא א ["שוטנשטיין", הערה 28], וגם מפני שמתאים לכלל הכללי שהלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון.
9
בברייתא הרביעית רב נחמן פוסק כרשב"ג נגד תנא קמא.
כאן אולי היינו פוסקים כתנא קמא - כבדרך כלל - נגד רשב"ג, ולכן יש חידוש בפסק ההלכה של רב נחמן [שהרי הכלל הכללי ש"הלכה כרשב"ג במשנתנו" תקף רק לגבי משנה ולא לגבי ברייתא].
10.
לאור כל הנ"ל יש לשאול, מדוע רב נחמן פסק "הלכה כ..." כאשר גם לולא דבריו כך היה צריך לפסוק לפי כללי ההכרעה שכנראה היו ידועים בתקופת רב נחמן.
11.
הערה חשובה: בדף הבא יש דיון בפסקי ההלכה הנ"ל.
