סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

משמעות המילים / רפי זברגר

בבא מציעא דף סח ע"א 

 

הרקע

בדפים האחרונים דנו רבות בנושא משכנתא. מתי היא מותרת ומתי אסורה, לקראת סוף הדיונים בנושא, נלמד בהמשך שתי מימרות של רב אשי, העוסקות במשכנתא באופן כללי. 
 

הנושא

הדין הראשון של רב אשי דן ב''זמן למשכנתא''. אם המשכנתא מוגדרת לזמן – אין בעיה, אנו יודעים בדיוק מהי תקופת המשכנתא. אך אם המשכנתא לא הוגבלה בזמן, קובע רב אשי כי סתם משכנתא – שתא.
שנה, זו התקופה המינימלית למשכנתא ללא הגדרה, ואין אפשרות ללווה להוציא את המלווה לפני תום השנה. 
הדין השני עוסק בלשון. מהי משמעות המילה משכנתא. קובע רב אשי שזה מלשון שכן: דשכונה גביה. כלומר, אנו רואים את המלווה היושב על קרקע המשכנתא כ''שכן'' הכי קרוב לקרקע. מיד מבררת הגמרא: מאי נפקא מינה? כלומר: מה משמעות הגדרה זו? ומיד עונה: לדינא דבר מצרא. 
דין זה שייך להלכות של ''ועשית הישר והטוב''. פסוק זה מלמדנו, ללכת גם לפנים משורת הדין. לא לעשות רק את החובה, אלא אף לתת ''מעבר למצופה''. מדובר באדם אשר רוצה למכור שדהו. אומרים לו: קודם תבדוק עם הבעלים של ''הקרקעות השכנות'' לקרקע שאתה רוצה למכור. הם בעדיפות ראשונה למכירה,מכיוון שיהיה נוח להם לטפל בשתי קרקעות צמודות אחת לשניה, יותר מטיפול בשתי קרקעות הרחוקות אחת מן השניה. 
גם במקרה שלנו, אם הלווה מעוניין למכור את קרקע המשכון, עליו להציע למלווה לפני כולם. אם הוא מעוניין, יש להעדיף אותו על פני קונה אחר, כיוון שהוא ממש ''קרוב'' לקרקע, וכמו שכן.  
 

מהו המסר?

רב אשי ''גילה'' לנו משמעות עמוקה של המילה. במחשבה ראשונה, המילה משכנתא דומה למשכון, לצורך ביטחון הכסף וכדו'. מחשבה של רב אשי, מחדדת ומרחיבה את המחשבה, ומפליגה לכיוונים חדשים ומעניינים. לא היינו מעלים על דעתנו, לייחס למלווה המחזיק במשכנתא לשון של שכנות, ומכאן קצרה הדרך להגיע לדין ''בר מצרא''.
אנו לומדים מכך, כי יש לייחס משמעות גדולה למילים היוצאות מפינו, אם כדי שנבין תחבירית ולשונית מה המשמעות, ואם כדי שנחשוב מה המילים ''עושות'' לצד השני. אדם השומע אותנו, גם מייחס למילים משמעות, ולא תמיד משמעות הדובר דומה וזהה למשמעות השומע.
שומה עלינו להיות זהירים וערניים, לכל מילה היוצאת מפינו, וחס וחלילה לא לפגוע באף אדם, גם אם לא התכוונו לכך. התוצאה עלולה להיות לפגוע, וחובה עלינו לעמוד על המשמר, ולהימנע מכך עד כמה שניתן.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר