הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סתם משנה - רבי עקיבא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא פב ע"א
הלוהו על המשכון שומר שכר.
לימא מתניתין דלא כרבי אליעזר? דתניא:
המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון - ישבע ויטול מעותיו, דברי רבי אליעזר.
רבי עקיבא אומר: יכול לומר לו: כלום הלויתני אלא על המשכון?
אבד המשכון - אבדו מעותיך.
אבל הלוהו אלף זוז בשטר, והניח לו משכון עליהם - דברי הכל: אבד המשכון אבדו מעותיו. -
אפילו תימא רבי אליעזר, ולא קשיא;
כאן - שמשכנו בשעת הלואתו...
מבנה הסוגיה:
1.
הלוהו על המשכון שומר שכר.
לימא מתניתין דלא כרבי אליעזר? דתניא:
המלוה את חבירו על המשכון ואבד המשכון - ישבע ויטול מעותיו, דברי רבי אליעזר.
רבי עקיבא אומר: יכול לומר לו: כלום הלויתני אלא על המשכון?
אבד המשכון - אבדו מעותיך.
אבל הלוהו אלף זוז בשטר, והניח לו משכון עליהם - דברי הכל: אבד המשכון אבדו מעותיו. -
בברייתא יש מחלוקת בין רבי אליעזר ורבי עקיבא אם המלוה חייב באחריות על המשכון [ונפ"מ אם מנכים את שווי המשכון מסכום ההלוואה].
1.1
והגמרא שואלת האם משנתנו איננה כרבי אליעזר. כוונת הגמרא לגבי ה"תנא קמא" אע"פ שרבי יהודה חולק [ויתכן שרבי אליעזר סובר כרבי יהודה, והגמרא יכלה לומר שהמחלוקת במשנה היא "כהני תנאי"].
כנראה, שהנחת הגמרא היא, שהלכה כתנא קמא, וכנראה גם שהנחת הגמרא היא ש"תנא קמא" נחשב כ"סתם משנה". [עניין זה מחייב דיון מיוחד]
1.2
אם משמעות הביטוי "לימא" היא "קושיה", הרי שמשמע מהגמרא שצריך היה לפסוק כרבי אליעזר, ומובן מדוע הגמרא לא מנסחת "מתניתין כרבי עקיבא"
1.2.1
לפי מסקנת הגמרא להלן משמע שהלשון כאן "לימא מתניתין דלא כ..." היא לקבוע את המסקנה. בתנאי שלשון זאת שובצה בסיכום הסוגיה ולא בתחילתה!
1.2.2
וראה:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, [הלכה] טור שכד:
"כמאן דלא כפלוני" שאמרו בלשון תמיהה, הרי זה מוכיח שהלכה כאותו פלוני. אבל כשאמרו "לימא מתניתין דלא כפלוני" אין הכרח שזו הלכה."
הערה: הרחבנו על כך בסוגיות אחרות.
1.3
אלא שקצת קשה, שהרי הכלל הוא, שהלכה כרבי עקיבא נגד רבי אליזער!
2.
מיישבת הגמרא:
אפילו תימא רבי אליעזר, ולא קשיא;
כאן - שמשכנו בשעת הלואתו,
כאן שמשכנו שלא בשעת הלואתו. -
משנתנו מתאימה גם לרבי אליעזר.
2.1
קושיה [על סמך דיוק לשוני] על ההסבר הנ"ל:
והא אידי ואידי
הלוהו על המשכון קתני!
2.2
הסבר אחר שנועד להתאים את משנתנו עם דעת רבי אליעזר בברייתא.
אלא, לא קשיא;
כאן - שהלוהו מעות,
כאן - שהלוהו פירות.
2.3
דחיית ההסבר הנ"ל:
והא מדקתני סיפא, רבי יהודה אומר: הלוהו מעות - שומר חנם,
הלוהו פירות - שומר שכר.
מכלל דלתנא קמא לא שני ליה! -
3.
מיישבת הגמרא את הדחיה שבסעיף 2.3:
כולה רבי יהודה היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני:
הלוהו על המשכון - שומר שכר. במה דברים אמורים - שהלוהו פירות,
אבל הלוהו מעות - שומר חנם.
שרבי יהודה אומר: הלוהו מעות - שומר חנם, הלוהו פירות - שומר שכר. -
כל משנתנו היא שיטת רבי יהודה
3.1
שיטת ה"חיסורי מחסרא" היא בכך, שהיא משבצת בין שני חלקי המשנה את הביטוי "במה דברים אמורים... אבל...".
3.2
עד כאן יוצא, שמשנתנו תואמת את דעת רבי אליעזר בברייתא.
4.
מקשה הגמרא:
אי הכי, קמה לה מתניתין דלא כרבי עקיבא! -
יוצא שמשנתנו איננה כלל כרבי עקיבא.
4.1
רש"י מסכת בבא מציעא דף פב עמוד א:
אי הכי קמה ליה מתניתין דלא כרבי עקיבא - דקתני: אבל אם הלוהו מעות - שומר חנם, ואנן קיימא לן במסכת סנהדרין דף פו, א) בכולהו סתמי: סתם משנה - ר' מאיר, סתם סיפרא - ר' יהודה, סתם ספרי - ר' שמעון,
וכולהו אליבא דרבי עקיבא.
מרש"י משמע שאחרי שנקבע שאין במשנה מחלוקת בין "תנא קמא" לרבי יהודה אלא שכולה היא שיטת רבי יהודה, הרי שכל קטע זה במשנה מוגדר כ"סתם משנה", והכלל הוא ש"סתם משנה רבי עקיבא" [ורבי מאיר]
5.
חידושי הריטב"א מסכת בבא מציעא דף פב עמוד א:
אי הכי הויא לה מתני' דלא כר' עקיבא. פירוש וכל דאפשר לאוקומה כר"ע עדיף טפי ואפילו בשינויא דחיקא כיון דכולהו סתמי אליבא דר"ע (עי' סנהדרין דף פ"ו א')
עד כאן כרש"י לעיל בסעיף 4.1
5.1
והוא מחדש:
וכש"ש הכא דכי אוקימנא כר' אליעזר הויא שינויא דחיקא ולא כר"ע. אלא מחוורתא מתני' דלא כר' אליעזר.
משמע מדבריו שהסבר של "חיסורי מחסרא" הוא "שינוייא דחיקא".
5.2
ונראה לי שמוכח מכאן לכאורה ש"חיסורי מחסרא" אין הכוונה שכך נמסר במסורת לגבי ניסוח המשנה, אלא הוא "חידוש" שהגמרא "ממציאה", לכן יש עדיפות להסבר אחר - שמשנתנו - התנא קמא - לא מתאימה לרבי אליעזר אלא לרבי עקיבא וללא ה"חיסורי מחסרא!
6.
מסקנת הגמרא:
אלא מחוורתא: מתניתין דלא כרבי אליעזר.
תנא קמא במשנתנו היא שיטת רבי עקיבא, ורבי יהודה - כרבי אליעזר. ראה לעיל בסעיף 1.1
7.
וראה מה שכתבנו על מסכת בבא קמא דף קג
על "סתם משנה - רבי עקיבא"
הערה: סימון המספרים בהתאם להמשך סוגייתנו בבבא מציעא דף פב:
בגמרא:
לעולם רבי עקיבא היא, וכי קאמר רבי עקיבא עד שישלם גזילה לכל אחד ואחד, היכא דאישתבע הוא דקאמר,
מאי טעמא?
... אלא לעולם ר' טרפון היא,
ומודה ר' טרפון היכא דאישתבע,
8.
בדרך כלל הביטוי "לעולם" בתחילת תרוץ בא ללמדנו שזוהי מסקנת הסוגיה.
8.1
בסוגייתנו לא כך הדבר. אחרי שנאמר על רבי עקיבא נאמר כך גם לגבי שיטת רבי טרפון.
8.2
והפרשנים מקשים מדוע משנתנו באמת לא מתאימה גם לשיטת רבי טרפון.
9.
הסבר ראשון:
חידושי הרשב"א מסכת בבא קמא דף קג עמוד ב:
לעולם ר"ע היא וכי קאמר ר' עקיבא היכא דנשבע הוא דקאמר כמתניתין.
יש לפרש דלאו דוקא ר' עקיבא ולא ר"ט קאמר דהא ר"ט נמי מודה הוא דהיכא דנשבע מדינא צריך לילך אחריו ועד שילך אחריו ויתן לו אינו יכול להביא אשמו ולהתכפר בו...
אלא ר"ע דקאמר אף ר"ע קאמר וכ"ש ר' טרפון דאמר בפירוש יניח דהיינו בב"ד כמתניתין,
לפי דבריו יוצא שניתן לומר על הביטוי "לעולם רבי..." שהוא לאו דווקא אלא בא לחדש שאף לפי אותו חכם מתאים הדין, וממילא לא קשה הקושי לעיל בסעיף 8.2
10.
הסבר שני של הרשב"א:
וא"נ מחזר לאוקמי כר"ע משום דכולהו סתמי כר"ע.
גם אם הגמרא ידעה שמשנתנו מתאימה לשיטת רבי טרפון היא "מחפשת" להתאימה גם לשיטת רבי עקיבא מפני הכלל שכל "סתם משנה" אמורה להתאים לשיטת רבי עקיבא.
הסבר זה מחזק יותר את ההסבר לעיל בסעיף 9.
11.
הסבר שלישי של הרשב"א:
וי"מ דדוקא ר"ע קאמר ולא ר"ט דיניח דקאמר ר"ט לאו דוקא בב"ד קאמר אלא יניח ביד נפקד קאמר...
הוא מבטל את הקושי הבסיסי - לעיל בסעיף 8.2 ואומר, שבאמת הגמרא בתחילה חשבה שמשנתנו מתאימה רק לשיטת רבי עקיבא וכלל לא לפי רבי טרפון, והוא מנמק את דבריו.
12.
תוספות מסכת בבא קמא דף קג עמוד ב:
לעולם ר"ע - משום הכי מוקי פלוגתייהו בנשבע וכר"ע ולא מוקי לה בשלא נשבע ותיתי כר' טרפון משום דבכל דוכתא מהדרי לאוקמי מתני' כר' עקיבא כדאשכחן בסוף השוכר את האומנין (בבא מציעא דף פב.) דפריך אי הכי קמה לה מתני' דלא כרבי עקיבא.
הוא נוקט כהסבר השני של הרשב"א לעיל בסעיף 10.
13.
לגבי האמור לעיל בסעיף 10 "וא"נ מחזר לאוקמי כר"ע משום דכולהו סתמי כר"ע",
ובסעיף 12 "משום דבכל דוכתא מהדרי לאוקמי מתני' כר' עקיבא" נראה לי שצריך לומר שכעיקרון כל "סתם משנה" מתאימה לשיטת רבי עקיבא, אבל אין הכוונה שרבי עקיבא קבע/ניסח את אותה משנה, שהרי הכלל הוא, ש"סתם משנה רבי מאיר". ואולי ליתר דיוק צריך לומר שגם אם אמנם סתם משנה איננה לפי רבי עקיבא אבל יש "להשתדל" להתאימה לשיטתו מפני שרבי מאיר היה תלמידו של רבי עקיבא.
