הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סתם משנה" גם אם יש בה תנא שמקשה; "שקיל וטרי"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא פג ע"א
ורבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: שבועה זו תקנת חכמים היא, שאם אי אתה אומר כן - אין לך אדם המעביר חבית לחבירו ממקום למקום. מבנה הסוגיה:
1.
רמב"ם הלכות שכירות פרק ג הלכה ב:
המעביר חבית ממקום למקום בשכר ונשברה דין תורה הוא שישלם שאין זה אונס גדול והרי השבירה כגניבה ואבידה שהוא חייב בהן
אבל תקנו חכמים שיהיה חייב שבועה שלא פשע בה שאם אתה אומר ישלם אין לך אדם שיעביר חבית לחבירו לפיכך עשו בו שבירת החבית כמיתת ג הבהמה ושבירתה...
1.1
הגהות מיימוניות הלכות שכירות פרק ג הלכה ב:
[ג] וכן הלכה כר"מ ואף על פי שחכמים חלוקין עליו מ"מ משמע שם שר' יוחנן ורבא סוברים כמותו ס"ה:
הרמב"ם פוסק כרבי מאיר מפני שרבי יוחנן ורבא סוברים כמותו.
אמנם הם לא ממש מדגישים שהלכה כמותו, אלא הם מסבירים את דברי רבי מאיר, ולכן משמע שפוסקים כמותו על פי הכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"
1.2
לחם משנה הלכות שכירות פרק ג הלכה ב:
[ב] המעביר חבית וכו'. הא דלא חילק רבינו ז"ל בין מקום מדרון לשאין מקום מדרון כדחילק הטור ז"ל בסי' ש"ד משום דס"ל דלא אמרו כן אלא אליבא דרבי אליעזר ולית הלכתא כוותיה:
2.
רי"ף מסכת בבא מציעא דף נא עמוד א:
גמ' [דף פ"ג ע"א] א"ר יוחנן שבועה זו תקנת חכמים היא שאם אי אתה אומר כן אין לך אדם שמעביר חבית לחבירו ממקום למקום:
היכי משתבע אמר רבא שבועה שלא בכונה שברתיה
ומסתברא לן דהא דרבא אליבא דר"מ היא דסבירא ליה נתקל פושע הוא
ובדין הוא דלישלם אלא תקינו רבנן דמשתבע שלא שברה בכונה ומיפטר דלא מצי לישתבועי דלא פשע בה דפושע איהו גבה
אבל לרבנן דסברי נתקל לאו פושע הוא הכי משבעינן ליה שלא בפשיעה נשברה בין שומר שכר בין שומר חנם [וקי"ל כוותיהו]
וליתא לדרבי יהודה דאמר שומר שכר משלם
דקי"ל סתם דמתניתין ומחלוקת דברייתא הלכה כסתם מתני'
משמע מהרי"ף שהלכה כרבי מאיר [בבא מציעא דף פב עמוד ב] מפני שמשנתנו מתאימה לדעת רבי מאיר [שחולק על רבי יהודה] בברייתא, והכלל הוא, ש"סתם משנה ומחלוקת בברייתא הלכה כסתם משנה".
3.
הערה:
משמע מדבריו שהמשנה היא "סתם משנה" למרות שרבי אלעזר במשנה עצמה מקשה עליו - על רבי מאיר - שמובא בברייתא - שהוא גם ה"סתם משנה".
3.1
הביטוי "ותמה אני" - 2 מופעים במשניות בש"ס.
