סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"מה טעם קאמר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא ק"ג ע"ב

 

ושניהם מעכבין זה על זה למה לי? -
מה טעם קאמר; מה טעם לקצור אינו רשאי לעקור,
לעקור אינו רשאי לקצור -
משום דשניהם מעכבין זה על זה.

1.
הגמרא שואלת: "ושניהם מעכבין זה על זה למה לי?"
מה מוסיף הסיכום בברייתא של "ושניהם מעכבים זה על זה" על האמור לפני כן בברייתא, הרי פשוט שכל אחד יכול לעכב את חברו אם בא לשנות מהמנהג.

2.
הביטוי "למה לי? מה טעם קאמר" - מופע יחידאי בש"ס.
הביטוי "מה טעם קאמר" - 18 מופעים בש"ס.

3.
נימוקי יוסף:

רוצה לקצור אמר המחבר צל"ע מאי שנא הכא דיהיבנא טעמא שיכולין לעכב זה על זה כדי לקיים המנהג מבכולי תלמודא דאמרינן הכל כמנהג ולא יהיבנא טעמא"

הוא שואל: מדוע - לפי תרוץ הגמרא - בסוגייתנו הברייתא צריכה לנמק למה יכול כל אחד לעכב על השני מלשנות מהמנהג. מדבריו משמע כנראה שזו תופעה יחידאית בש"ס [ - מופע יחידאי].

4.
תוספות יום טוב מסכת בבא מציעא פרק ט משנה א:

גמרא. ונ"י תמה מ"ש דבכולי גמרא אמרינן הכל כמנהג המדינה. ולא יהיב טעמא. ע"כ.
ונראה לי דאפשר דבשאר דוכתי הטעם מבואר יותר. אבל מנהג בלא טעם. אין הולכין אחריו לעכב שכנגדו. דלא הוי אלא מנהג סדום.

הוא מיישב: כנראה שבסוגייתנו היתה אפשרות לומר שהמנהג הוא "בלא טעם" ו"מנהג סדום".

4.1
ומביא לכך דוגמא:

ויש לי ראיה לדברי דבמתניתין ח' דמחמיר רבן שמעון בן גמליאל שלא לשנות. ודחינן למאן דאמר בגמרא דטעמיה משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב אלא בעי דנפקא ליה מיניה. וכדפירש הר"ב. א"כ כל שכן לתנא קמא דבעינן דנפקא מיניה בשינוי. ואי לא. שרי:

5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנב:

מה טעם קאמר, הדרך הנהוג בכל הש"ס הוא דתרי בבי השנויות במשנה וחדא מינייהו מיותרת קעביד סיפא פירושא דרישא וקאמר מה טעם קאמר...

הוא מסביר שהביטוי "מה טעם קאמר" מובא כאשר הסיפא מיותרת ועל כן ההסבר הוא שהסיפא "מה טעם קאמר", כלומר, שהסיפא לא מחדשת דבר אלא רק מסבירה/ משלימה/ מנמקת את הרישא.

5.1
וקשה לי: הרי תמיד בש"ס כשמובא הביטוי "הכל כמנהג המדינה" הגמרא שואלת "הכל לאתויי מאי?", ומדוע הגמרא לא מיישבת וקובעת "מה טעם קאמר", שהסיפא מסבירה את האמור לפני כן במשנה/ברייתא.

5.2
אלא כנראה שהביטוי "הכל לאתויי מאי" מלמד שהגמרא ידעה שיש בסיפא תוספת חידוש.

5.3
נראה לי שהדברים לעיל מתאימים גם ביחס לביטוי "זה הכלל" שמובא במשניות - 90 מופעים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר