|
אהבה ללא גבול / רפי זברגרבבא מציעא קג ע"א
הרקע
לקראת סוף פרק השואל אנו דנים בשאלה ובשכירות המשתרעות על פרקי זמן ארוכים. המשנה בדף ק''ב דנה במשכיר בית לחבירו לשנה, האם השנה כוללת את חודש העיבור (אדר שני) או לא. וזה תלוי בנוסח ההשכרה: אם סיכמו להשכיר לשנה [לא דברו על מספר חודשים] – נתעברה לשוכר [השוכר ממשיך לשכור גם בחודש העיבור], השכיר לו לחודשים [קבעו שנים עשר חודשים] נתעברה למשכיר [השוכר נשאר שנים עשר חודשים ולא שלושה עשר חודשים]. להלן נדון בשאילה שאינה מוגבלת בזמן. הנושא
אמר רב נחמן: שואל אדם בטובו לעולם. מסביר רש''י: אם ראה אדם כלי לחבירו, ואמר: השאילני בטובו, ואמר לו: הן [כן] – שאל לו לעולם. כלומר, השואל יכול להמשיך ולהשתמש בחפץ זה ללא הגבלת זמן. מהו המסר?
למדנו שיש מושג שנקרא שאילה לעולם. מה משמעות הדבר? הרי המשאיל לא נתן לשואל את החפץ במתנה, ומדוע אם כן, השואל לא חייב להחזיר לו את החפץ כעבור ''זמן סביר''? איך ייתכן שהמשאיל מסכים לתת לשואל זכות שימוש תמידית, ללא הגבלת זמן? יש לומר, שמדובר ביחסים בין אנשים קרובים, ואכן, המשאיל נותן רשות לשואל לזמן בלתי מוגבל להשתמש בחפץ. הם חברים או שכנים כל כך טובים, עד כדי תחושה שהשואל הוא כמו אח ובן משפחה, שם כמובן אין הגבלת זמן של שימוש, ואכן, המשאיל נותן לשואל זכות שימוש תמידית. נגדיר את היחס בין שואל למשאיל במקרים אלו, ''יחס של קרבה ואהבה ללא גבול''. |