הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תיקון גירסא במשנה?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא קז ע"א

 

תבואה לא יזרענה קטנית [וכו']. מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה יזרענה קטנית.
אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! -
אמר ליה: לא קשיא;
הא - לן והא - להו.

מבנה הסוגיה:

1.
ציטוט משנתנו:

תבואה לא יזרענה קטנית [וכו'].

2.
גירסת רב יהודה:

מתני ליה רב יהודה לרבין: תבואה יזרענה קטנית.

בפשטות, רב יהודה משנה את ניסוח המשנה.

2.1
כיצד רשאי אמורא לשנות את נוסח המשנה לדין הפוך - מ"לא" ל"כן"?

2.2
אלא, יש אומרים [ראה "שוטנשטיין", הערה 6] שרב יהודה לא מתקן את לשון משנתנו, אלא הוא מביא ניסוח של ברייתא, והוא פוסק כברייתא ולא כמשנתנו.

3.
רבין מקשה על רב יהודה שיש סתירה ממשנתנו:

אמר ליה: והא אנן תנן: תבואה לא יזרענה קטנית! -

לפי האמור לעיל בסעיף 2 הרי שרבין מקשה באמת את שאלתנו לעיל בסעיף 2.1

3.1
ולפי האמור לעיל בסעיף 2.2 הרי שרבין מקשה, מדוע רב יהודה פוסק כברייתא ולא כמשנתנו.

4.
רב יהודה מיישב:

אמר ליה: לא קשיא;
הא - לן והא - להו.

הדין שונה בבבל מהדין בארץ ישראל [ראה בפרשנים הסבר לשוני זה].

4.1
לפי הסעיפים 2+3 לעיל התרוץ של רב יהודה הוא, שהוא לא משנה את גירסת המשנה, אלא הוא - רב יהודה - קובע, שהדין במשנה מתאים דווקא לארץ ישראל, אבל בבבל הדין שונה - "הפוך".

4.2
ולפי הסעיפים 2.2+3.1 לעיל התרוץ של רב יהודה הוא, שמשנתנו מדברת על הנהוג בארץ ישראל, והברייתא מדברת על בבל.

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)