הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרב נגד שמואל באיסורים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא קיא ע"א
שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום.
אמר רב: שכיר שעות דיום - גובה כל היום,
שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה.
ושמואל אמר: שכיר שעות דיום - גובה כל היום,
ושכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה וכל היום.
תנן: שכיר שעות גובה כל הלילה וכל היום, תיובתא דרב!
אמר לך רב: לצדדין קתני;
שכיר שעות דיום - גובה כל היום,
שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה.
תנן: היה שכיר שבת, שכיר חדש, שכיר שנה, שכיר שבוע, יוצא ביום - גובה כל היום, יוצא בלילה - גובה כל הלילה וכל היום!
אמר לך רב: תנאי היא;
דתניא: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה, דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה וכל היום.
מכאן אמרו...
1.
רמב"ם הלכות שכירות פרק יא הלכה ב:
כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו, ועובר בארבע אזהרות ועשה עובר משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום לא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו,
אי זהו זמנו
שכיר יום גובה כל הלילה ועליו נאמר לא תלין פעולת שכיר אתך עד בקר,
ושכיר לילה גובה כל היום ועליו נאמר ביומו תתן שכרו,
ושכיר שעות של יום גובה כל היום
ושכיר שעות של לילה גובה כל הלילה,
שכיר שבת שכיר חדש שכיר שנה שכיר שבוע יצא ביום גובה כל היום יצא בלילה גובה כל (אותו) הלילה.
הרמב"ם פוסק כרב - "שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה", לעומת שמואל שסובר: "ושכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה וכל היום".
2.
רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ט סימן מג:
אמר רב שכיר שעות דיום גובה כל היום. שכיר שעות דלילה גובה כל הלילה. ושמואל אמר שכיר שעות דיום גובה כל היום ושכיר שעות דלילה גובה כל הלילה וכל היום. והלכתא כרב [דקי"ל הלכתא כרב] באיסורי.
גם הרא"ש פוסק כרמב"ם - כרב, והוא מנמק את דבריו בכך, שהכלל הידוע הוא שהלכה כרב באיסורים,
2.1
וכנראה שהרא"ש מתכוון לומר, שהדיון בסוגייתנו - עיכוב התשלום לשכיר - נובע מדיני איסורים כמובא לעיל בתחילת ההלכה ברמב"ם "כל הכובש שכר שכיר כאילו נטל נפשו ממנו שנאמר ואליו הוא נושא את נפשו, ועובר בארבע אזהרות ועשה עובר משום בל תעשוק ומשום בל תגזול ומשום לא תלין פעולת שכיר ומשום לא תבא עליו השמש ומשום ביומו תתן שכרו..." [לא מצאתי אסמכתא בפרשנים להוכחה זו מהרמב"ם].
3.
מוסיף הרא"ש:
ועוד דפליגי בפלוגתא דרבי יהודה ורבי שמעון
ורב כרבי יהודה וקי"ל רבי יהודה ורבי שמעון הלכה כר"י בפרק מי שהוציאוהו (דף מו ב)
ומתניתין מוקי לה רב לצדדין:
הסבר:
בסוגייתנו נאמר:
אמר לך רב: תנאי היא;
דתניא: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה, דברי רבי יהודה.
רבי שמעון אומר: שכיר שעות דיום - גובה כל היום, שכיר שעות דלילה - גובה כל הלילה וכל היום.
בברייתא מובאת מחלוקת ממש באותה לשון שנחלקו רב ושמואל. ועל כך אומר רב "תנאי היא" [="כתנאי"].
3.1
אומר הרא"ש שבמחלוקת בברייתא יש לפסוק כרבי יהודה לפי הכלל שרבי יהודה ורבי שמעון הלכה כרבי יהודה.
3.2
והרי רב סובר כרבי יהודה, וממילא יש לפסוק גם כרב שסובר כרבי יהודה.
4.
ויש להעיר [לא מצאתי התייחסות בפרשנים להערה זו]: הניסוח בדברי הרא"ש הוא שמדובר בשני הסברים שונים. האם כל הסבר חולק על רעהו?
4.1
כלומר, יתכן שההסבר השני לא מקבל את ההסבר הראשון כי באמת נושא סוגייתנו הוא "דיני"=דיני ממונות, ולפי זה ההלכה צריכה להיות כשמואל. לכן מובא ההסבר השני שהרא"ש פסק מה שפסק כי הלכה כרבי יהודה בברייתא.
4.2
וההסבר הראשון לא מקבל את ההסבר השני כי הוא סובר, שבמקרה שאמוראים נחלקו כבמחלוקת תנאים, אזי ההכרעה תהיה בהתאם לכללי הפסיקה בין האמוראים ולא לפי כללי הפסיקה בין התנאים, ולכן יש לפסוק כרב, כי ההסבר הראשון סובר שנושא סוגייתנו הוא "איסורי" שבהם הלכה כרב נגד שמואל.
5.
הגהות מיימוניות הלכות שכירות פרק יא הלכה ב:
[א] תימה שפסק כרב לגבי שמואל דאמר גובה כל היום וכל הלילה
והא קי"ל הלכתא כשמואל בדיני
ונראה משום דרב כר' יהודה ושמואל כרבי שמעון ור"י ור"ש הלכה כרבי יהודה כדאיתא פרק מי שהוציאוהו
נראה לי שהוא סובר כדברינו לעיל בסעיף 3.1+3.2+4.1
5.1
אמנם בס"ה פסק כשמואל מטעמא דפרישית:
בעל "הלכות גדולות" פוסק בסוגייתנו כשמואל כמתאים לנאמר לעיל בסעיף 4.1 בחלקו הראשון.
6.
מגיד משנה הלכות שכירות פרק יא הלכה ב:
... ושכיר שעות של לילה וכו'. פסק כרב דהלכתא כוותיה באיסורי. וכן בהלכות...
הוא מסביר רק כאמור לעיל בסעיף 2.
7.
על כל הנ"ל ראה בהרחבה ב"שוטנשטיין", הערה 11 בחלקה השני, וב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים קלח-קלט ובהערות שם.
