הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"חיסורי מחסרא"; "הכי קאמר"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא קיג ע"א
משנה. המלוה את חבירו - לא ימשכננו אלא בבית דין.
ולא יכנס לביתו ליטול משכונו, שנאמר +דברים כ"ד+ בחוץ תעמד.
... גמרא. אמר שמואל: שליח בית דין, מנתח נתוחי - אין, אבל משכוני - לא. - והתנן: המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל דבבית דין ממשכנין!
- אמר לך שמואל: אימא לא ינתחנו אלא בבית דין.
הכי נמי מסתברא, דקתני סיפא: לא יכנס לביתו ליטול משכונו. מני?
אילימא בעל חוב - מרישא שמע מינה;
אלא לאו - שליח בית דין. -
אי משום הא - לא איריא,
הכי קאמר: המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל דבבית דין - ממשכנים.
ובעל חוב אפילו נתוחי נמי לא, שלא יכנס לביתו ליטול משכונו.
מבנה הסוגיה:
1.
משנה. המלוה את חבירו - לא ימשכננו אלא בבית דין.
ולא יכנס לביתו ליטול משכונו, שנאמר +דברים כ"ד+ בחוץ תעמד.
2.
דינו של שמואל:
... גמרא. אמר שמואל: שליח בית דין, מנתח נתוחי - אין, אבל משכוני - לא. -
3.
קושיה על שמואל ממשנתנו:
והתנן: המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל דבבית דין ממשכנין!
4.
יישוב הקושיה:
- אמר לך שמואל: אימא לא ינתחנו אלא בבית דין.
"אימא..." - תיקון גירסת המשנה: במקום "לא ימשכננו" יש לגרוס "לא ינתחנו".
5.
הגמרא מסייעת לשינוי הגירסא מהמשתמע מהסיפא של המשנה:
הכי נמי מסתברא, דקתני סיפא: לא יכנס לביתו ליטול משכונו. מני?
5.1
"מני" בירור עובדה מציאותית ולא איזה חכם אמר.
6.
המשך ההוכחה :
אילימא בעל חוב - מרישא שמע מינה;
אלא לאו - שליח בית דין. -
7.
הגמרא דוחה את ההכרח של ההוכחה/סיוע לתרוצו של שמואל:
אי משום הא - לא איריא,
הכי קאמר: המלוה את חבירו לא ימשכננו אלא בבית דין, מכלל דבבית דין - ממשכנים.
ובעל חוב אפילו נתוחי נמי לא, שלא יכנס לביתו ליטול משכונו.
כלומר, במשנה עצמה מובא גם המקרה של בעל חוב.
8.
משמע, שה"הכי קאמר" כאן משמעו כ"חיסורי מחסרא".
9.
תוספות מסכת בבא מציעא דף קיג עמוד א:
וחסורי מיחסרא והכי קתני - תימה דקאמר חסורי מיחסרא כדי לדחות וי"ל דאין לחוש כיון שאינו מגיה כ"כ ורוב ספרים גרסי הכי קאמר.
משמע מתוס' שהוא גורס בסוגייתנו - במקום "הכי קאמר" - "חיסורי מחסרא והכי קתני" - ומתאים לדברינו לעיל בסעיף 8.
9.1
ותוס' מעורר תמיהה: בדרך כלל הביטוי "חיסורי מחסרא" מתקן גירסא במשנה/ברייתא כדי ליישב קושיה על אמורא, ואילו בסוגייתנו משמע שה"חיסורי מחסרא" מובא כדי לדחות תרוץ.
9.2
ואולי בגלל דברי תוס' לא מוזכר כלל בדפוסים הביטוי "חיסורי מחסרא" - כמובא בסוף דברי תוס' לעיל.
9.3
ולפי הנ"ל נוכל לומר דבר "חידוש": הביטוי "חיסורי מחסרא" תמיד בא כדי ליישב קושיה, והביטוי "הכי קאמר" [ואולי גם הביטוי "הכי קתני"] - אם בא במשמעות של "חיסורי מחסרא" - הרי שבא גם כדי לדחות תרוץ.
9.4
אלא, שנשאר לבדוק אם ההסברים הנ"ל מתאימים לכל הסבר שניתן למושג "חיסורי מחסרא" - האם מדובר בתיקון של אמוראים לגירסת משנה/ברייתא, או שמדובר בגירסא שהתקבלה במסורת חכמים.
