סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

כאילו נוטל את נפשו / רפי זברגר

בבא מציעא קיב ע"א

 

הרקע

בדף הקודם למדנו מקורות שונים לדינים במחלוקת תנא קמא ורבי יוסי לגבי חיוב של המעסיק לשלם שכר אדם [פועל], ושכר בהמות וכלים, מה הם האיסורים העוברים על כל מקרה. לקראת סוף הדף למדנו כי רבי יוסי לומד מהפסוק: לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר, את דינו של רב אסי: אפילו לא שכרו אלא לבצור לו אשכול אחד של ענבים עובר משום ''בל תלין'', כלומר, יש איסור של הלנת שכר גם על ''פעולה מזערית'' של בצירת אשכול ענבים אחד.
לאחר מכן שאלה הגמרא כהרגלה: מהיכן לומד תנא קמא את הדין הנ''ל? וענתה: מ''ואליו הוא נושא את נפשו'' – מסבירים על הפסוק: דבר המוסר נפשו עליו. כלומר, על כל כמות ששעבד הפועל את עצמו לעבוד, מקבל עליו אחריות של איסור הלנת שכר.
 

הנושא

ממשיכה הגמרא את המהלך מיד בתחילת הדף ושואלת: מה לומד רבי יוסי מהפסוק ''ואליו הוא נושא את נפשו''?
ומיד עונה: מבעי ליה לכדתניא [צריך זאת עבור דין אחר הנכתב בברייתא]: מפני מה עלה זה בכבש ונתלה באילן ומסר עצמו למיתה – לא על שכרו? הרי הפועל פעל, עבד ועשה, הכול כדי לקבל את שכרו – לא ייתכן שהמעסיק יתעלם מכך, ולא יתן לו את שכרו המגיע לו. 
הסבר נוסף לומדת הגמרא מן הפסוק: ''ואליו הוא נושא את נפשו'': כל הכובש שכר שכיר, כאילו נוטל נפשו ממנו.
כלומר, מדמים את המעסיק אשר לא משלם שכר שכיר בזמנו, כאילו נוטל נפש. 
שואלת הגמרא: נפשו של מי? ועונה כי זו מחלוקת בין רב הונא לרב חסדא. אחד אומר: נפשו של גזלן, והשני אומר: נפשו של נגזל. ביחס לנגזל נסביר כי הנגזל עבד, טרח ועמל, ובסופו של דבר אינו מקבל שכר – הרי זה כאילו ''נוטלים את נפשו''. וביחס לגזלן, הרי שעבירה מעין זו, הגורמת צער כה עמוק לפועל, אשר מרגיש שלא מכירים לו תודה על עמלו, עבירה כה חמורה, כאילו נוטלים משמים את נפשו של הגזלן...   
 

מהו המסר?

ניתן אולי להוסיף ולאחד את שתי השיטות ולטעון, כי הכובש שכר שכיר ולא משלם בעיתו ובזמנו, כאילו נוטל נפשו שלו, וגם נפשו של הנגזל. זהו מעשה חמור, המזלזל בכבוד הבריות בכלל, ובפועל שלו בפרט, עד כדי כאילו, נטילת נשמה של שניהם בבת אחת.
המסר שניתן ללמוד מכאן, כי מעשה שנראה על פניו, תמים, פשוט ולא משמעותי, הופך להיות בן לילה משמעותי מאוד. מה כבר משנה, יכול המעסיק לחשוב. אשהה את מתן המשכורת לפועל בשבוע שבועיים, מה הבעיה?
אך לא – אנו קובעים כי מעשה זה כל כך משמעותי עד שרואים כאילו ניטלות שתי נשמות בעקבות מעשה זה.
גם ביחס הורים וילדים, ניתן לייחס משמעות לפעולות שההורים עושים כלפי ילדיהם, וחושבים לתומם, כי אין המעשה כל כך נורא, אין הוא משפיע על נפש של הילד, ומכוח ההורות מותר לעשות כמעט כל דבר.
אין הדבר כן. יש לחשוב כל פעם מחדש, מהן התוצאות של המעשה שאנו עושים. האם לא ''דָרַכְנו'' על נפשו של הילד, במעשה שנראה לנו פעוט ולא משמעותי, אך הילד נפגע בעקבותיו עד עמקי נשמתו. אם נחשוב במושגים של ''נטילת נשמה'', הרי שנבין הרבה יותר טוב את משמעות מעשינו, ונימנע מכך עד כמה שאפשר.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר