הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
תניא אידך
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא מציעא קטז ע"א
תניא כוותיה דרב יהודה: חבל זוג של ספרים וצמד של פרות - חייב שתים,
זה בעצמו וזה בעצמו - אינו חייב אלא אחת.
ותניא אידך: חבל זוג של ספרים וצמד של פרות, יכול לא יהא חייב אלא אחת - תלמוד לומר +דברים כ"ד+ לא יחבל ריחים ורכב,
מה ריחים ורכב שהן מיוחדין, שני כלים ועושין מלאכה אחת וחייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו -
אף כל דברים שהן שני כלים מיוחדים, ועושין מלאכה אחת - חייב על זה בפני עצמו ועל זה בפני עצמו
1.
רש"י גורס "ותניא אידך" [עם "וו"] ללדמנו, שהברייתא השניה היא המשך ההוכחה מהברייתא הראשונה [ואין הוכחה הכרחית מהברייתא הראשונה בפני עצמה].
2.
תוספות מסכת בבא מציעא דף קטז עמוד א:
ותניא אידך - ... ע"כ נראה לר"י דגרס תניא אידך בלא וי"ו וכן גרס ר"ח.
התוס' גורס "תניא אידך" [ללא "וו"] כי יש כאן שתי הוכחות נפרדות משתי ברייתות שונות.
3.
הנ"ל על פי הסיכום ב"מתיבתא", הערה ח.
4.
האם רש"י ותוס' מסכימים כעיקרון ש"תניא אידך" משמעו שהברייתא השניה מהווה הוכחה נפרדת.
4.1
והביטוי "ותניא אידך" משמעו שהברייתא השניה ממשיכה את ההוכחה של הברייתא הראשונה.
5.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תרנב:
תניא אידך. שיטת התלמוד היא למנקט הך לישנא היכא דקא מייתי ברייתא אחריתי לסיועי קמייתא
משמע כלעיל סעיף 4.
6.
המשך דבריו:
ומצאתי מחודש דקאמר תניא אידך היכא דברייתא בתרייתא פליגי אקמייתא בסוטה [דף] ט"ו ב' דקאמר תניא אידך ומן העפר אשר יהיה וכו' ופי' רש"י פליגי אקמייתא וכו' עיין שם:
הוא מציין שלעיתים הביטוי "תיא אידך" דווקא פותח ציטוט ברייתא שסותרת את הדעה שלפניה - ולא כשתי האפשרויות לעיל בסעיפים 1-4.
6.1
לגבי האמור לעיל בסעיף 6 נשאלת השאלה מדוע הגמרא משתמשת בביטוי "תניא אידך" כאשר היא מקשה בין שתי ברייתות ולא בביטוי "ורמינהו"?
6.2
אולי יש לומר: כאשר הברייתות הובאו למטרת קושיה/הוכחה בא בלשון "תניא אידך", וכאשר הסתירה בין הברייתות נועדה לחדש דבר חדש ובלי קשר לדברי אמוראים קודמים, אזי הביטוי הוא "ורמינהו...".
6.3
ואולי אפשר לומר, ש"תניא אידך" הכוונה להכריע את ההלכה כאותה ברייתא . אבל לא מצאתי לזה סימוכין !!!
