הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אם תמצא לומר 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא קיז ע"א

בעי רבי אבא בר ממל
כשהוא דר, לבדו הוא דר כדמעיקרא, או דלמא שניהם דרין?
דאמר ליה: אדעתא לאפקינן - לא אגרי לך.
אם תמצא לומר שניהם דרין בו, כשהוא משתמש - דרך פתחים משתמש או דרך גגין משתמש?
מי אמר: כדמעיקרא,
מה מעיקרא - דרך גגין, השתא נמי - דרך גגין.
או דלמא מצי אמר ליה: עלייה - קבילי עלאי, עלייה וירידה - לא קבילי עלאי.
אם תמצא לומר, מצי אמר ליה: עלייה וירידה לא קבילי עלאי,
שתי עליות זו על גב זו מהו?
איפחית עליונה - נחית ודר בתחתונה, איפחית תחתונה מהו למיסלק לגמרי בעליונה?
מי אמרינן, דאמר ליה: שם עלייה קבילית עלך,
או דלמא: חד עלייה - קביל עליה, שתי עליות - לא קביל עליה? -
תיקו.

1.
רא"ש מסכת בבא מציעא פרק י סימן ב:

מסתבר דכל הני אם תמצא לומר הלכתא נינהו. דטעמא דמסתברא נינהו ובתרייתא סלקא בתיקו ויד השוכר על התחתונה:

גם הרמב"ם פוסק בסוגייתנו כאותן הלכות שעליהן נאמר בגמרא "אם תמצא לומר".

2.
לגבי הרמב"ם ידוע שזוהי שיטתו העקבית, אבל לגבי הרא"ש כאן אולי לא מדובר בכלל כללי, שהרי הרא"ש מקדים ואומר "מסתבר דכל...", ואולי כוונתו לומר שההלכות שעליהן נאמר בסוגייתנו "אם תמצא לומר" הן מסתברות באופן נקודתי, ולכן הלכה כמותן.

3.
רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ח סימן יא:

יא בעא רבי אבא בר ממל שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים מהו מי אמרינן שאלה לחודא קיימא ושכירות לחודא קיימא. או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכא דהא מחייבא בגניבה ואבידה. ואת"ל שכירות בשאלה מישך שייכא שכרה בבעלים שאלה שלא בבעלים מהו... מהו. *תיקו. זו הגירסא היא עיקר.
ולפי מה שאמרו הגאונים דכל את"ל פשיטות לבעיא קמייתא לא סליק בתיקו אלא תרין בעיא בתרייתא. והנהו נמי כיון דסלקי בתיקו לא מפקינן מיניה ממונו משואל:

הרא"ש מסביר - בסוגיה שם - שהסיום של "תיקו" מתייחס רק לבעיה האחרונה!
אבל לגבי שאר הבעיות שעליהן נאמר בגמרא "אם תמצא לומר" הלכה כאותו "צד" שעליו נאמר "אם תמצא לומר" - לפי פסיקת הגאונים.

3.1
נראה לומר בפשטות, שהגאונים קיבלו כך ממסורת שכך קבעו עורכי הגמרא, או שהגאונים עצמם הם אלה ששתלו בגמרא את הביטוי "אם תמצא לומר" כדי ליידענו כיצד הם פוסקים.

4.
דברי הרא"ש לעיל בסעיף 3-3.1 מתאימים גם לסוגייתנו ולסעיף 1, ועונה על שאלתנו לעיל בסעיף 2, שאמנם מדובר בכלל שגם הרא"ש מאשר אותו.