וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ
בבא בתרא ח ע"ב
"(דניאל יב, ג) וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וגו' - זה דיין שדן דין אמת לאמתו, (שם) וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד - אלו גבאי צדקה. במתניתא תנא: והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע - זה דיין שדן דין אמת לאמתו וגבאי צדקה, ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד - אלו מלמדי תינוקות... ורבנן מאי? (רש"י: תלמידי חכמים העוסקים בתורה תמיד מאי כתיב בהו.) אמר רבינא: (שופטים ה, לא) וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתוֹ".
מדוע אותם מוזכרים בתחילה נמשלו רק לזוהר הרקיע ולכוכבים, למה אינם בכלל רבנן המאירים כצאת השמש בגבורתו? והלא גם הם עוסקים בתורה תדיר!
אלא שאותם רבנן אלו דוקא העוסקים בתורה לשמה ולא לשום שררה של דיין, גבאי, או מלמד.
כשאמרתי דבר זה לפני מורי ורבי הרב מרדכי אליהו ענה אחרי: אמור, שלכן הם קרויים "ואוהביו".
