הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

והלכתא כרב יוסף

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא בתרא יב ע"ב

 

ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;
אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון! והלכתא כרב יוסף.
תרי ארעתא אתרי נגרי - אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל! והלכתא כרב יוסף.
תרתי אחד נגרא - א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.
מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי! והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.

ללא דיון בתכני הסוגיה:
מבנה הסוגיה:

1. מקרה ראשון:

ההוא דזבן ארעא אמצרא דבי נשיה, כי קא פלגו, א"ל: פליגו לי אמצראי;

2.
דינו של רבה:

אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.

3.
קושיית רב יוסף ודינו:

מתקיף לה רב יוסף, אמרי ליה אחי: מעלינן ליה עלויא כי נכסי דבי בר מריון!

3.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:

והלכתא כרב יוסף.

4.
מקרה שני:

תרי ארעתא אתרי נגרי -

5.
דינו של רבה:

אמר רבה: כגון זה כופין על מדת סדום.

6.
קושיית רב יוסף ודינו:

מתקיף לה רב יוסף, זמנין דהאי מדויל והאי לא מדויל!

6.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:

והלכתא כרב יוסף.

7.
מקרה שלישי:

תרתי אחד נגרא -

8.
דינו של רב יוסף:

א"ר יוסף: כגון זה כופין על מדת סדום.

9.
קושיית אביי ודינו:

מתקיף לה אביי, מצי אמר: בעינא דאפיש אריסי!

9.1
קביעת ההלכה כרב יוסף:

והלכתא כרב יוסף, אפושי לאו מילתא היא.

10.
בכל שלושת המקרים נפסקה ההלכה במפורש ["והלכתא"] כרב יוסף.

11.
בשני המקרים הראשונים נפסק כרב יוסף נגד רבה.

12.
במקרה השלישי נפסק כרב יוסף נגד אביי.

13.
סיכום כללי הפסיקה בין רבה ורב יוסף:
אנציקלופדיה תלמודית כרך ט, הלכה [המתחיל בטור רמא]:

כה. רבה ורב יוסף. רבה ורב יוסף, הלכה כרב יוסף בשלשה דברים:
בשדה908א,

כעיקרון, הלכה כרבה נגד רב יוסף חוץ מ 3 המקומות לעיל.

13.1
אנציקלופדיה תלמודית הערות כרך ט, הלכה, טור שד הערה 908א

908א. וי"ג: בסדום, עי' ס' כריתות ימות עולם שער ג סי' כא בהג"ה, והיא היא, והכוונה להמחלוקת בב"ב יב ב [בבא בתרא דף יב] ההוא דזבן ארעא כו',
ובסדר תנאים ואמוראים בהוצ' ר"ק כהנא בס' היובל לפרנקל ומכת"י שהכוונה לב"ב לב ב, הלכה כרב יוסף בזוזי, ועי"ש ברשב"ם ותוס' אם זוהי הלכה בתורת ספק או כפסק.

לפי ההסבר הראשון כאן יוצא שהגמרא במסכת בבא בתרא דף קיד קובעת בפירוש שהלכה כרב יוסף בשתי השאלות הראשונות בסוגייתנו שבהן רב יוסף חולק על רבה וטוען שאין בהם "מידת סדום".

13.2
לפי זה קצת קשה, שהרי לפי הנ"ל הפסיקות המפורשות כרב יוסף בסוגייתנו - לעיל בסעיף 11 - הן מיותרות!

13.3
וראה בפרשנים שיש שאין גורסים בחלק [או בכולם] מהמחלוקות בסוגייתנו את הביטוי "והלכתא כרב יוסף".
ראה גם אצל הרב זיני, "רבנן סבוראי", עמודים 144-145 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)