חישוב צעדינו / רפי זברגר
בבא בתרא לג ע"ב
הקדמה
היום נמשיך ללמוד הלכות "טוען ונטען" בעקות סיפור שהגיע לבית המדרש.
הנושא
זה אומר של אבותי, וזה אומר ''של אבותי''. האי אייתי סהדי דאבהתיה הוא, והאי אייתי סהדי דאכל שני חזקה.
כל אחד מהמתדיינים טוען שהקרקע הייתה של אבותיו. אחד מהם הביא עדים שאמנם הקרקע הייתה של אבותיו. לעומתו, השני הביא עדים כי ישב בקרקע שלוש שנים, בהם אכל את הפירות אשר גדלו בשדה.
פסק רב חסדא: מה לו לשקר. אי בעי אמר ליה: מינך זבינתיה ואכליה שניה חזקה. רב חסדא משתמש ב''מיגו'' אותו כבר הכרנו בדפים הקודמים. להאמין לאדם ל''טענה פחות טובה'', מכיוון שיכל לטעון ''טענה טובה'' ובעזרתה לזכות בדין. במקרה שלנו, השני, אשר הביא עדים על ישיבתו בקרקע, יכל לטעון כי הוא קנה את הקרקע מידו של הראשון, וכך היה זוכה בקרקע, ע''י חזקת שלוש שנים + טענה טובה שטוען (קניתי את הקרקע). לכן, אומר רב חסדא, נאמין לו גם בטענה זו שהקרקע הייתה של אבותיו, למרות שטענה זו עומדת מול טענה זהה של השני. לכן, השני זוכה.
עונים לעומתו אביי ורבא, ומביאים כלל הלכתי: מה לי לשקר [זה ''כינוי לטענת מיגו] במקום עדים לא אמרינן.
כלומר, למרות שמיגו מאפשר לעזור לאדם בטענתו, ויכול לגרום לבית הדין להאמין לטענה, [כיוון שיכל לטעון טענה הרבה יותר טובה וכך היה זוכה], בכלל אופן תלוי מה עומד כנגד המיגו. אומרים אביי ורבא, אם יש עדים כנגד המיגו, אין הוא תופש, ואינו נאמן בעזרת המיגו. וכאן, במקרה שלנו, אנו מבקשים להאמין לשני הטוען של אבותיו, והביא עדים כי ישב בקרקע, כיוון שיש לו מיגו, אך הטענה שהוא מבקש לזכות בעזרתה [של אבותי] סותרת את העדים, ולכן לא נאמין לו, למרות שיש לו טענת מיגו התומכת בו. יש אומרים כלל זה כך: מיגו נגד עדים לא אמרינן. לפי הסבר לעיל (רשב''ם) זה לא ממש מיגו נגד עדים, אלא עדים נגד טענה הנתמכת ע''י מיגו.
מהו המסר
אילו הטוען השני, היה טוען מלכתחילה טענה של ''קניתי ממך את הקרקע'' והביא עדים של ישיבה בקרקע במשך שלוש שנים, הרי זה ''מקרה קלאסי'' של זוכה בדין, כיוון שיש לו ''טענה טובה'' ו''חזקה טובה'' [נתמכת בעדים].
עתה, לאחר שטען ''של אבותיו'' בעצם ערער את הטענה, וגם מיגו לא יעזור כאן, שהרי העדים סותרים את טענתו.
מסקנה - אדם נדרש לחשב ולכלכל את צעדיו. לחשוב כל הזמן האם צעדים שנוקט, או אמירות אשר אומר, הינן יעילות וטובות.
המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]