משלוח מנות
ביצה יד ע"ב
"משנה. בית שמאי אומרים: אין משלחין ביום טוב אלא מנות, ובית הלל אומרים: משלחין בהמה חיה ועוף, בין חיין בין שחוטין... משלחין כלים, בין תפורין בין שאינן תפורין".
דעת בית שמאי טעם משלוח המנות הוא כדברי נחמיה: (ח, י) אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. וככתוב בתורה: (דברים טז, י-יד) וְעָשִׂיתָ חַג שָׁבֻעוֹת... וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ... חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ... וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. והיינו כדעת תרומת הדשן שטעם משלוח מנות בפורים הוא כדי שיהיה הרווחה לשמחה ומשתה, שאם לא יספיק לו סעודתו הרי חברו מסייעו. שהרי: "כל דתקון רבנן - כעין דאורייתא תקון".
ודעת בית הלל שגם טעם ספר מנות הלוי אמת, שכתב בשם הראשונים שטעם מצות משלוח מנות הוא להרבות השלום והרעות – היפך דבריו של הצר שאמר על ישראל עם מפוזר ומפורד. לכן מי שיש לו כל הצריך לו לסעודתו, אפשר לשמחו גם בכל מיני משלוח של שמחה.
ואזדו לטעמייהו.
שמאי שהיה מחשיב עניני אכילה דוקא לשבת ומועד, כמבואר בקישור זה.
ואילו הלל סבר שגם אכילת חולין מצוה היא. ולצורך שמחה ויום טוב ראוי להרבות בכל שמחת מרעים, שמצינו לו שהקפיד בה. במסכת שבת דף לא ע"א: "ענוותנותו של הלל קרבנו תחת כנפי השכינה". ובמסכת כתובות דף יז ע"א: "אמרו להם בית הלל לבית שמאי: לדבריכם, מי שלקח מקח רע מן השוק, ישבחנו בעיניו או יגננו בעיניו? הוי אומר: ישבחנו בעיניו, מכאן אמרו חכמים: לעולם תהא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות".
