סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

להקשיב באמת / רפי זברגר

קידושין ט ע"ב
 

הקדמה

ישנה מחלוקת בגמרא במקרה שכתבו את שטר הקידושין לשמה של האשה, אך ''לא מדעתה'', כלומר ללא ידיעתה, אך בסוף היא הסכימה לקבלו ולהתקדש על ידו. רבא ורבינא אמרו שהאשה מקודשת, לעומתם, רב פפא ורב שרביא אמרו שאינה מקודשת.  
 

הנושא

רב פפא, אחד מבעלי הדעה במחלוקת זו מנסה להסביר את שורש מחלוקתם. שתי הדעות מסתמכות על ההיקש [השוואה בין שני נושאים הכתובים ''קרוב'' בפסוקי התורה] בין קידושין לגירושין [הגמרא קוראת להיקש זה ויצאה והיתה – ויצאה זהו הפסוק של גירושין (יציאת האשה)
והיתה זהו הפסוק של הקידהמסר שלנו נלמד מדרכו של רב פפא. הוא הביע דעה הלכתית בסוגיא הנידונה, ולכאורה היינו "מצפים", שאם הוא בא להסביר, הרי שיסביר ויאושש את דעתו ודעת רב שרביא, אך אין הוא נוהג כך. הוא משתדל ודואג להבין וגם להסביר את הדעה החולקת עליו, ולא עוד, אלא שהוא מקדים ומסביר דעה זו, לפני שהוא מסביר את דעתו שלו. זו מעלה גדולה, ומידה יפה מאוד של צניעות וענווה.
דוגמא מוקדמת למידה יפה זו אנו מוצאים במסכת עירובין (י''ג: ): מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. גם בית הלל לא ''מתעלמים'' מדעת בית שמאי החולקים עליהם, ובנוסף – מקדימין להזכיר את דעת בית שמאי לפני דעתם.
מקור מידתם של בית הלל, ורב פפא, מספר דורות מאוחר יותר, הוא הכבוד לכל אדם. גם אם איננו מסכימים עם אדם מסוים, גם אם יש מחלוקת חריפה, אין זה אומר שאין לכבד, אין לשמוע ולהאזין בקשב רב לדעות השונות, ומידה מעולה היא, אף לנסות ולסנגר על החולקים עלינו.
כל התנהגות בסופו של דבר מתבטאת גם ביחס בני המשפחה בבית. אם ההורים מכבדים זה את זה, כמו גם את כל הילדים ללא הבדל ושוני, אזי, יחס זה מקרין וחוזר בחזרה כלפי ההורים, וגם בין הילדים לבין עצמם.
נלמד מבית הלל ורב פפא, לנסות "להקשיב באמת" לכל אדם, בוודאי בתוך הבית אבל לא רק, והמבחן האמיתי של ההקשבה תהיה, אם נוכל להסביר ולהבין גם את הצד שכנגד, למרות שאיננו מסכימים אתו.
ושין ]. רב פפא מתחיל להסביר את הצד החולק עליהם, ואומר: כשם שגט גירושין צריך לכתוב במיוחד עבור האשה המתגרשת, וניתן לכתוב גט זה שלא מדעתה, כך הדין גם בשטר קידושין – צריך לכותבו לשם האשה אותה הוא מבקש לקדש, ואין צורך ליידע אותה על כך. בהמשך מסביר רב פפא את דעתו ודעת רב שרביא, ומסתמך גם על היקש זה, אך ''במבט'' אחר, וכך הוא אומר: כשם שבגירושין מחייבים את דעת המַקְנֶה, כלומר, הבעל, שהוא ''מַקְנֶה'' את האשה, כך גם בקידושין מחייבים שהמקנה יהיה מודע, אך הפעם – האשה היא המַקְנֶה את עצמה לבעל. לכן, פוסקים רב פפא ורב שרביא, שבמקרה ששטר קידושין נכתב שלא לדעת האשה – הקידושין שבוצעו בשטר זאת לא תקינים, והאשה אינה מקודשת.  
 

מהו המסר?

המסר שלנו נלמד מדרכו של רב פפא. הוא הביע דעה הלכתית בסוגיא הנידונה, ולכאורה היינו "מצפים", שאם הוא בא להסביר, הרי שיסביר ויאושש את דעתו ודעת רב שרביא, אך אין הוא נוהג כך. הוא משתדל ודואג להבין וגם להסביר את הדעה החולקת עליו, ולא עוד, אלא שהוא מקדים ומסביר דעה זו, לפני שהוא מסביר את דעתו שלו. זו מעלה גדולה, ומידה יפה מאוד של צניעות וענווה.
דוגמא מוקדמת למידה יפה זו אנו מוצאים במסכת עירובין (י''ג: ): מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן? מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד, אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן. גם בית הלל לא ''מתעלמים'' מדעת בית שמאי החולקים עליהם, ובנוסף – מקדימין להזכיר את דעת בית שמאי לפני דעתם.
מקור מידתם של בית הלל, ורב פפא, מספר דורות מאוחר יותר, הוא הכבוד לכל אדם. גם אם איננו מסכימים עם אדם מסוים, גם אם יש מחלוקת חריפה, אין זה אומר שאין לכבד, אין לשמוע ולהאזין בקשב רב לדעות השונות, ומידה מעולה היא, אף לנסות ולסנגר על החולקים עלינו.
כל התנהגות בסופו של דבר מתבטאת גם ביחס בני המשפחה בבית. אם ההורים מכבדים זה את זה, כמו גם את כל הילדים ללא הבדל ושוני, אזי, יחס זה מקרין וחוזר בחזרה כלפי ההורים, וגם בין הילדים לבין עצמם.
נלמד מבית הלל ורב פפא, לנסות "להקשיב באמת" לכל אדם, בוודאי בתוך הבית אבל לא רק, והמבחן האמיתי של ההקשבה תהיה, אם נוכל להסביר ולהבין גם את הצד שכנגד, למרות שאיננו מסכימים אתו.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר