סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

פנים שוחקות / רפי זברגר

קידושין יב ע"ב

 

הקדמה

במסגרת הדיונים על מחלוקת בית שמאי ובית הלל על הסכום המינימאלי שניתן לקדש בו את האשה [פרוטה לבית הלל, ודינר לבית שמאי] הגמרא מביאה מקרים שונים שאנשים קידשו את נשותיהם בדברים ''לא רגילים'' והגמרא מנסה להבין מה התוקף של הקידושין בכל אותם מקרים. 
 

הנושא

הגמרא מספרת על אדם שקידש אשה בשוק, בענף של הדסים. המקרה הגיע לשולחנו של רב יוסף, הוא קבע כי: נגדיה כרב, וצריכא גיטא כשמואל. כלומר, מצד אחד יש להכות את הבעל שעשה את המעשה הלא תקין בשוק, כמו ''שיטתו של רב'', כפי שנפרט להלן, ומצד שני אנו חוששים שמא הקידושין בכל אופן תפסו, על פי "חששו של שמואל'', אותו ראינו בעמוד א'. על פי שיטת שמואל, אנו חוששים שמא יש מקום ''בסוף העולם'' בו מתייחסים לענף הדסים ומחשיבים אותו כ''שווה פרוטה'' ולכן תופשים הקידושין. לכן, אם היא רוצה להתחתן עם מישהו אחר נחייב את בעלה הראשון לתת לה גט, בגלל החשש שהקידושין הראשונים תפסו. 
הגמרא מפרטת מקרים נוספים בהם רב היה מכה אנשים שלא קיימו את ה''צוו הרגיל''. להלן פירוט המקרים:


 

מהו המסר?

למדנו היום על ''שיטתו " של רב, בה הוא אינו נמנע מלהכות את האנשים העוברים על ''מעשה פריצות'' או ''מעשה אחר שלא ייעשה''. ניתן להתווכח על שיטה זו, יתרונותיה וחסרונותיה, אך נראה שבכל מקרה אין להשתמש בדרך זו בחינוך ילדים. בדור שלנו, הכאה רק גורמת להסלמה במצב, ולא מניבה תוצאות חיוביות.
נצטט קטע מתוך ספר חינוכי נפלא, הנקרא ''פלא יועץ'' העוסק בסוגית ההכאה בדור שלנו (חיי לפני כשמונים שנה): יהיה כלל זה בידו להתנהג לעולם עם כל אדם ברָכּוֹת ופנים שוחקות ומילים מתוקות, כי ודאי קרוב לשכר ורחוק מן ההפסד.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר