חשיבה אחת קדימה / רפי זברגר
בבא בתרא קיא ע''ב - קיב ע"א
הקדמה
בדף הקודם שאלה הגמרא בקטע האחרון מניין אנו לומדים שהאיש יורש את אשתו, הלכה שלמדנו במשנה בתחילת הפרק. אנו נתמקד בברייתא אשר הובאה כמקור, ואת הדיונים בגמרא על אותה ברייתא.
הנושא
תנא : וְיָרַשׁ אֹתָהּ (במדבר כ''ז, י''ד) מלמד שהבעל יורש את אשתו דברי ר"ע. רבי ישמעאל אומר אינו צריך הרי הוא אומר (במדבר ל"ו, ח') וְכָל־בַּ֫ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה מִמַּטּוֹת֘ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֒ לְאֶחָ֗ד - בהסבת הבעל הכתוב מדבר.
מחלוקת רבי עקיבא ורבי ישמעאל מאיזה פסוק לומדים הלכה זו, שהבעל יורש את אשתו: האם מהמילים וְיָרַשׁ אֹתָהּ בפרק כ''ז, או מהמילים וְכָל־בַּ֫ת יֹרֶ֣שֶׁת נַחֲלָ֗ה בפרק ל''ו.
בהמשך דברי רבי ישמעאל בברייתא מובאים עוד מספר פסוקים המלמדים את אותו הדין.
להלן נביא את המקורות, ואת הלימוד בגמרא המסביר את הצורך בכל פסוק, ומדוע הפסוק הקודם לא היה מביא אותנו למסקנה הרצויה.
הגמרא ממשיכה להקשות: וכי תימא: התם נמי הכי הוא – אולי נאמר אותו דבר שרצינו להסביר על הפסוק של אלעזר ופנחס [שפנחס ירש את אמו, ולא את אשתו], נאמר גם על הפסוק של יאיר ושגוב [יאיר ירש את אמו ולא אשתו].
עונה הגמרא: אם כן, תרי קראי למה לי. – אין צורך בשני פסוקים המלמדים אותו דבר.
ממשיך רב פפא להקשות על אביי: ממאי? דלמא לעולם אימא לך: בעל לא ירית, וקראי בסבת הבן כדשנינן, ויאיר דזבין מיזבן, ופנחס נמי דזבין מיזבן! - אולי נאמר שגם פנחס וגם יאיר קנו את הקרקע ולא ירשו כלל.
ואז כמובן שאין שום הוכחה לכך שהבעל יורש את אשתו.
עונה אביי לגבי פנחס: פנחס דזבין מיזבן לא מצית אמרת, דאם כן, נמצאת שדה חוזרת ביובל, ונמצא צדיק קבור בקבר שאינו שלו - לא יכול להיות שפנחס קנה את שטח הקבורה של אלעזר אביו, שכן, קרקע נקנית חייבת לחזור ביובל לבעליו. ולאחר חזרת הקרקע יצא, שאלעזר אבי פנחס קבור בשטח שאינו שלו – וזה לא ייתכן לומר!
מהו המסר?
תשובת אביי לרב פפא לגבי פנחס מלמדת אותנו ''לחשוב כמה צעדים קדימה''. שהרי אם פנחס ''לא היה חושב קדימה'' הרי שהיה יכול לקנות את הקרקע, ללא חשיבה כי בבוא העת, בהגיע שנת היובל, אמור יהיה להחזיר את הקרקע, ואז... קברו של אלעזר יעמוד בשטח לא לו. הנהגה זו של ''חשיבה קדימה'' כדאי שתהיה נר לרגלינו בכל דרכנו ובכל מעשנו.
המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]