חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא בתרא קיח-קכד

1. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. השניים שנטלו חלק (פעיל!) בנישואי... הוריהם?
ב. "פרדסאות"?
ג. "ששקול כרובה של סנהדרין"?
 

2. השלם:

א. "............ זכות על ידי ......... וחובה על ידי חייב".
ב. " בנות .......... חכמניות הן ............ הן ............. הן".
ג. " בישיבה הלך אחרי ......... במסיבה הלך אחר ........".
ד. " לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכ.... ה............. וכו'".
ה. "אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה ...... ו...........". 
 

3. שונות:

א. מה היתה ה"סיעתא דשמיא" בחלוקת הארץ, שלה זכו יהושע ובני דורו?
ב. וותיקי התושבים בארצנו קובלים מדי פעם על מיעוט עסיסיותם של פירות ארצנו (בהשוואה למה שהיו רגילים אליו בילדותם), וזאת בשל רצון המשווקים להאריך את חיי המדף שלהם. מה לזה ולענייננו?
ג. באיזה הקשר מאזכרת הגמרא את ההיגד: "עם נבר תתבר ועם עקש תתפל"?
ד. בחוגים מסוימים ממעטים (בלשון המעטה...) כיום ללמד נביאים וכתובים. האם יש להם "תנא מסייע" מהנהוג בימי קדם?

 

תשובות

1. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "...מלמד שעשה(=איש מבית לוי) לה(=ליוכבד) מעשה לקוחין הושיבה באפריון ואהרן ומרים משוררים לפניה וכו'", ק"כ. 1 מתחת להתרחבות.
ב. { "חמשה עשר באב מאי היא"...יום שביטל בו הושע בן אלה פרדסאות(=שומרים) שהושיב ירבעם על הדרכים שלא יעלו ישראל לרגל"}, קכ"א: 4 למעלה.
ג. יאיר בן מנשה, שאליו – אליבא דהגמרא – כיוון הכתוב בציינו "ויכו מהם אנשי העי כשלשים וששה איש", קכ"א: 9 למטה.

2. השלם:
א. " מגלגלים זכות על ידי זכאי וחובה על ידי חייב", קי"ט: שורה ראשונה.
ב. " בנות צלפחד חכמניות הן דרשניות הן צדקניות הן", קי"ט: 1 לפני ההתרחבות.
ג. " בישיבה הלך אחרי חכמה במסיבה הלך אחר זקנה", ק"כ. 3 אחרי ההתרחבות.
ד. " לא היו ימים טובים לישראל כחמשה עשר באב וכיום הכפורים וכו'", קכ"א. באמצע.
ה. "אותו היום שנתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב", קכ"א: בהתרחבות.

3. שונות:
א. "...והיה(=אלעזר הכהן) מכוין ברוח הקדש ואומר זבולן עולה תחום עכו עולה עמו טרף בקלפי של שבטים ועלה בידו זבולן טרף בקלפי של תחומין ועלה בידו תחום עכו וחוזר ומכוין ברוח הקדש ואומר וכו' וכו'", קכ"ב. 7 לפני ההתרחבות. 
ב. "...בתחלה פירותיה כחרס ולבסוף פירותיה מסריחין ואיכא דאמרי בתחלה מסריחין ולבסוף כחרס"(קכ"ב: 2 למעלה). רש"י לסיפא: "מסריחין מרוב שמנן ולא היו משתמרין וגריעותא היא ולבסוף פירותיה דומין לחרס כלומר שלא היו שמינין יותר מדאי אלא במדה שיכולין להכניסם לאוצר ומתקיימין טובא ומעליותא היא". 
ג. בעקבות תשובת יעקב לרחל "אחיו(=של לבן) אני ברמאות" שואלת הגמרא, האם מותר לצדיק להרבות ברמאות, ובתגובה מצטטת את הכתוב הזה, קכ"ג. 7 למטה.
ד. לא באל"ף רבתי!: "...אמר ליה דאקריך נביאי לא אקריך כתובי וכו" (קכ"ג: 13 למעלה) דהיינו, מכאן שמקובל היה ללמד נביאים וכתובים.


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]