מתנה לזמן
בבא בתרא קכט ע"ב
"נכסי לך, ואחריך יירש פלוני, ואחרי אחריך יירש פלוני - מת ראשון קנה שני, מת שני קנה שלישי, ואם מת שני בחיי ראשון - יחזרו נכסים ליורשי ראשון".
יש שלמדו מדין זה שכשם שניתן להעניק מתנה לראשון רק עד מותו, כך ניתן לתת מתנה לזמן קצוב.
אבל אפשר לדחות ראיה זו. אפשרות של מתנה לזמן לא מוזכרת בסוגייתנו, הראשון לא קיבל מתנה קצובה לזמן. את החלק שקיבל הראשון הוא קיבל לעולם, אלא שהוא לא קיבל את כל הזכויות שבמתנה. הנותן שִׁיֵּיר לעצמו חלק מהמתנה, המקבל זכה רק בזכות השימוש בנכסים, והוא לא זכה בַּזְּכוּת להורישם ליורשיו. וממילא, בשעה שהראשון ימות, יחזרו הנכסים לבעלים הראשונים וליורשיו. ומשום כך יכול הנותן גם מלכתחילה לתת למקבל השני מהזמן שהמקבל הראשון ימות, כי זכות השימוש בנכסים לאחר מות הראשון נמצאת עדין ברשות הנותן.
