יד עניים / רפי זברגר

קידושין כז ע"ב

הקדמה

אנו ממשיכים בקניינים של קרקעות ומטלטלין והיחס ביניהם. בדף הקודם למדנו את הדין שניתן לקנות מטלטלין אגב קרקעות.
 

הנושא

שואלת הגמרא: שדה לאחד ומטלטלין לאחר מהו? כלומר, אם מכר שדה לאדם אחד ומטלטלין לאדם אחר, והמוכר אמר לקונה הקרקע: קנה שדה לעצמך, ואגב השדה שאתה קונה ייקנו מטלטלין לאדם אחר? האם גם במקרה כזה ניתן לומר שיש קנין אגב, והמטלטלין ייקנו אגב מכירת הקרקע?
עונה הגמרא: נוכל ללמוד מתוך המקרה הבא: עִשוּר [כנראה מעשר כספים, שאדם מפריש מידי חודש מתוך הכנסותיו] שאני אמור למוד [למדוד], נתון לעקיבא בן יוסף [רבי עקיבא] כדי שיזכה בו לעניים, ומקומו מושכר לו.
אנו רואים פה שהמקום ניתן לרבי עקיבא, ואגב זה ניתן המעשר לעניים. אם כן, לכאורה נראה כי ניתן לעשות קנין אגב לאדם שני! דוחה הגמרא בשתי דחיות:
1. מושכר במקרה זה, הכוונה מושכר לעניים. כך שהקרקע והמטלטלין שניהם ניתנים לעניים, ואין הוכחה לשאלתנו
2. שונה רבי עקיבא שהוא מוגדר כ''יד העניים''. כלומר, אותו עיקרון כמו התשובה הקודמת אבל מ''זווית אחרת''. ההשכרה לרבי עקיבא אינה אלא השכרה לעניים, בגלל שהוא מהווה שליחם, וכאילו הוא היד שלהם.
 

מהו המסר?

מסביר רש''י את הדחיה השניה: הואיל ורבי עקיבא תיפקד כ''גבאי של עניים'', הרי הוא כ"ידם של עניים".
אנו רואים מכאן, שאדם אשר נכנס ''כל כולו לנושא'', הופך להיות כאילו "יד ארוכה" של אותו נושא.
כמה יפה לראות אנשים אשר מתפקדים בתפקידם בכל רמ''ח אבריהם ושס''ה גידיהם, והם כל כולם הנושא. רבי עקיבא, גבאי של עניים, עסק כנראה לא מעט בתפקיד, לקח מאנשים והעביר לעניים נצרכים באמת. אדם שהיה מביט בו מן הצד, היה נחשף לאישיות מיוחדת במינה, אשר יכולה להיסחף ולהיכנס לנושא בכל הרצינות.
נשתדל גם אנחנו, להגדיר נושא, תחום או עיסוק אשר נשקיע בו את מרצנו, כוחנו ויכולותינו, עד כדי זהות וקשר עמוק לאותו נושא.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]