הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי

סנהדרין ה ע"א

סנהדרין ה, א:

"כדתניא: לא יסור שבט מיהודה - אלו ראשי גליות שבבבל, שרודין את ישראל בשבט. ומחקק מבין רגליו - אלו בני בניו של הלל, שמלמדין תורה ברבים".

לפי הבבלי השבט פה הוא המקל , והפסוק נדרש על המנהיג הרוחני בגלות שזה ראש הגולה.

לעומת זאת בירושלמי סוטה ח, ג:

"אין מושחין כהנים מלכים. אמר רבי יודן ענתונדריה: על שם [בראשית מט י] לא יסור שבט מיהודה".

הירושלמי מבין שבט כפשוטו שדווקא משבט יהודה מושחים את המלך מפני שהוא שבט המלוכה.

ע"פ הירושלמי אנו מדברים על הנהגה לאומית של מלך,ולא על הנהגה רוחנית מצומצמת של ראש גולה.