הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים

פעם אחת הלך רבי

סנהדרין ה ע"ב

 
"תניא: פעם אחת הלך רבי למקום אחד, וראה בני אדם שמגבלין עיסותיהם בטומאה. אמר להם: מפני מה אתם מגבלין עיסותיכם בטומאה? אמרו לו: תלמיד אחד בא לכאן, והורה לנו מי בצעים אין מכשירין. - והוא - מי ביצים דרש להו. ואינהו סבור: מי בצעים קאמר. ...
רבי /חייא/ חזייה לההוא גברא דהוה קאי בבית הקברות, אמר ליה: לאו בן איש פלוני כהן אתה? אמר ליה: אין, אבוה דההוא גברא גבה עינים הוה, נתן עיניו בגרושה וחיללו".

פירש רש"י שבירושלמי מבואר כיצד נכרכו ב' מעשים אלו יחד, שאלו ב' דברים שראה רבי בעכו.
וכך לשון הירושלמי שביעית פרק ו ה"א, מפירוש ידיד נפש:
"רֵבִּי יהודה הנשיא הֲוֵה בְּעַכּוֹ, חַמָתוּן אָכְלוּן פִּיתָא נְקִיָיה, בלא סובין אָמַר לוֹן, מַה אָתוּן לָתִין? היכן אתם לותתים ושורים את גרגרי התבואה במים לפני הטחינה כדי שהקליפות ירדו מהגרעין וכך אתם מקבלים פת נקיה. ורבי חשש שאם שורים במים העיסה ראויה לקבל טומאה, והפרישו חלה טמאה. אָמְרוּ לֵיהּ, תַּלְמִיד אֶחָד בָּא לְכָאן וְהוֹרָה לָנוּ עַל מֵי בֵּיצִים שֶׁאֵין מַכְשִׁירִין לקבל טומאה סָבְרִין מֵימַר וְאַנַן שְׁלָקִין בֵּיעִין וְלָתִין בְּמֵיהֶן סברנו לומר שכוונתו של התלמיד הייתה שאנו נשלוק ביצים ואם נשרה את גרגרי החיטה במשקה ששלקנו בו את הביצים, הגרגירים לא יוכשרו לקבל טומאה. ואומרת הגמרא, סָבְרִין מֵימַר הם הבינו מדבריו מֵי שְׁלַק שֶׁל בֵּיצִים מים שהביצים נשלקו, נתבשלו, בהם וְלֹא אָמַר כך אותו תלמיד אֶלָּא כוונת אותו תלמיד הייתה מֵי בֵּיצִים עַצְמָן".
ובהמשך שם:
"רֵבִּי הֲוֵה בְּעַכּוֹ, חָמִי חַד בַּר נַשׁ סָלַק מִן כִּיפְתָא וּלְעֵיל ראה אדם שיצא מהכיפה, מעין בית שהייתה כיפה עליו והלך צפונה. אֲמַר לֵיהּ, לֵית אַתְּ בְּרֵיהּ דִפְלָן כָּהֲנָא? לָא הֲוֵה אָבּוּךְ כֹּהֵן? שאל אותו רבי, האין אתה בנו של פלוני הכהן? האם אביך לא היה כהן? אֲמַר לֵיהּ ענה לו אותו אדם עֵינָיו שֶׁל אַבָּא הָיוּ גְּבוֹהוֹת חמדניות וְנָשָׂא אִשָּׁה שֶׁאֵינָהּ הוֹגֶנֶת לוֹ, וְחִילֵל אֶת אוֹתוֹ הָאִישׁ".

ועדין נצרך ביאור לקשר הרעיוני שבין ב' המעשים.

אלא שאמרו במסכת ברכות דף כב ע"א: "אמר רבי חנינא: גדר גדול גדרו בה, דתניא: מעשה באחד שתבע אשה לדבר עבירה. אמרה לו: ריקא! יש לך ארבעים סאה שאתה טובל בהן? מיד פירש".
מכאן, שטהרה מביאה לידי פרישות מעבירה. וכיון שבאו לידי זלזול בטהרת עיסותיהם, באו גם לידי גבהות עינים וזנות.