סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 1039
"תנא דבי רבי ישמעאל אלמלא זכו ישראל אלא להקביל פני אביהם שבשמים כל חודש וחודש דיים, אמר אביי הלכך נימרינהו מעומד"
סנהדרין מב ע"א
רש"י מסביר "דיים": אילו לא זכו למצוה אחרת אלא לזו שמקבלין פני שכינה פעם אחת בחודש, דיים, אמר אביי - הואיל ומקבל פני שכינה הוא, מעומד בעי לברוכי, מפני כבוד שכינה שהוא מקבל.
הרה"ק רבי אהרן מבלז הסביר את דברי הגמ' על סמך כלל הילכתי בהלכות ברכות, הברכות נחלקות לכמה סוגים: יש ברכות הנהנין, ויש ברכות השבח. על ברכות השבח נאמר בטור או"ח בסי' ר"ב: שיש עדיפות לומר את ברכות השבח מעומד. כאשר משבחים את הקב"ה, יש לעמוד, ואילו לגבי ברכות הנהנין מתבאר באשל אברהם שם בסי' ר"ב בשם כמה מהגאונים: שיש עדיפות לברך את ברכת הנהנין מיושב, שכיוון שהברכה באה כדי להתיר את ההנאה, והברכה צריכה להיות סמוכה להנאה, והנאתו של האדם היא דווקא כאשר היא בישיבה ולא בעמידה, יש לכן עדיפות דווקא לשבת בברכת הנהנין, בו בזמן שלגבי ברכות השבח יש עדיפות לעמוד ולא לשבת. בעניין ברכת החודש שאנו מברכים על התחדשות הלבנה "ברוך אתה ה' מחדש חודשים", יש מקום להסתפק: לאיזה סוג ברכות שייכת הברכה הזו. יש מקום לומר: שהברכה הזו שייכת לסוג ברכות הנהנין, אנו הרי אומרים את הברכה על חידוש הלבנה, משום שאנו נהנים לאורה, בסוף החודש אין אפשרות להנות מאור הלבנה בלילה, ואילו מתחילת החודש מתחילה הנאה של אור הלבנה. נמצא שיש כאן אולי ברכת הנהנין. מצד שני: ניתן להתייחס אל הברכה הזו כאל ברכת השבח, כשם שאנחנו משבחים את הקב"ה על כל תופעות הטבע, אנו משבחים את הקב"ה על התופעה הזו של חידוש הלבנה. מתוך דברי רבי ישמעאל הסבור: שדי להם לישראל לברך את הברכה הזו רק פעם אחת בחודש, מוכח שאין זה ברכת הנהנין אלא ברכת השבח, שאילו היתה זו ברכת הנהנין היה עלינו לברך מידי פעם בפעם קודם שאנו נהנים מאור הלבנה, אם רבי ישמעאל קובע שאת הברכה לא אומרים אלא אך ורק פעם אחת בחודש, הרי שקביעה זו מביאה אותנו למסקנה: שברכת החודש אינה ברכת הנהנין, לא ההנאה מאור הלבנה היא הזוקקת את הברכה, אלא ברכת השבח על התופעה של חידוש הלבנה, על כך אמר אביי הלכך: משום הקביעה הזו "נימרינהו מעומד", יש לומר את הברכה הזו בעמידה כברכת השבח ולא בישיבה כברכת הנהנין.
(האדמו"ר מטאלנא שליט"א)
