סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא – שור הבר

 

"קתני מיהת בהמה. בשלמא למאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון היינו דמשכחת לה בהמה, אלא למאן דאמר ארא בהמה בת הכי היא? אין, בשור הבר, וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה הוא, דתנן: שור הבר מין בהמה הוא, רבי יוסי אומר: מין חיה" (סנהדרין, כה ע"ב).

פירוש: קָתָנֵי מִיהַת [שנינו על כל פנים] לענין מפריחי יונים גם בהמה. בִּשְׁלָמָא לְמַאן [לשיטת מי] שאָמַר שמדובר כאן במירוץ אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן הַיְינוּ דְּמַשְׁכַּחַתְּ לָהּ [זהו שאתה יכול למצוא אפשרות כזו] בבְּהֵמָה שעשה תחרות בין בהמות. אֶלָּא לְמַאן [לשיטת מי] שאָמַר אָרָא, וכי בְּהֵמָה בַּת הָכִי [אפשרות כזו] הִיא, האם היא מסוגלת לפתות בהמות אחרות? ומשיבים: אִין [כן], וכאן מדובר בְּפיתוי שׁוֹר הַבָּר שאינו בהמת בית גמורה, ועשויים לפתותו, לעבור לבית אחר. וּכְמַאן [וכשיטת מי] שאָמַר שׁוֹר הַבָּר מִין בְּהֵמָה הוּא. שבאותו נושא היתה מחלוקת: דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה] שיש מי שאומר ששׁוֹר הַבָּר מִין בְּהֵמָה הוּא, וְר' יוֹסֵי אוֹמֵר: אינו אלא מִין חַיָּה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: שור הבר האירופי  שם באנגלית: (Aurochs (Urus  שם מדעי: Bos primigenius

שם נרדף במקורות: ראם, תאו, תוא, תורבלא


נושא מרכזי: מה ייחודם של היונים ושור הבר המאפשר לבצע בעזרתם "ארא"?
 

לדעת רבי חמא בר אושעיא פסול "מפריחי יונים" לדון ולעדות הוא משום "ארא": "ומפריחי יונים. מאי מפריחי יונים? הכא תרגומה: אי תקדמיה יונך ליון, רבי חמא בר אושעיא אמר: ארא. מאן דאמר אי תקדמיה יונך ליון מאי טעמא לא אמר ארא? אמר לך: ארא מפני דרכי שלום בעלמא. ומאן דאמר ארא, מאי טעמא לא אמר אי תקדמיה יונך ליון? אמר לך: היינו משחק בקוביא"(1) (סנהדרין, כה ע"א). מפרש הערוך (ערך "ארא"): "... פירש רב האי גאון ארא (בריש שופי' ?) ופירוש ארא שבאשא מנהג מפריחי יונים שמעמידין שובכין ופתגמין ומציבין בהם יונים שבאשי שמשבשין בהן יונים של בני אדם אחרים כדי שיעמדו עם יוניהם ויצודו אותם והיו כגזלנים ואף על פי כי מן האויר הם נוטלין אלא שנאסר לעשות כן מפני דרכי שלום ובלעז קורין למטעה אירטו"ר". Irritare בלטינית פירושו לגרות. רש"י מפרש: "ארא - אשתליו"ן, מלומד להביא יונים ממקומן לבית בעלים על כרחן, ויש בהן גזל". ד"ר מ. קטן(2) מתרגם את המילה estalon לפתיון. רע"ב (סנהדרין, פ"ג מ"ג) מפרש באופן דומה: "ומפריחי יונים - אית דמפרשי, מין ממיני השחוק, אם תקדים יונתך ליונתי אתן לך כך וכך. ואית דמפרשי, שמגדל יונה מלומדת להביא יונים לבית בעליה בעל כרחן. ויש בהן גזל משום דרכי שלום ולא גזל גמור". ייתכן והביטוי "בעל כורחן" איננו מדוייק אלא מבטא את העובדה שפרטים מסויימים עשויים לכוון את תנועת הקבוצה בניגוד ל"תכנון" המקורי שלה (תנועה אקראית או לכוון המועדף על כלל הקבוצה). תצפיות הראו שבמקרים רבים נקבות מעוברות מוליכות את העדר כולו למקורות מים משום שהן זקוקות למים יותר מפרטים אחרים. מחקר שבדק את האפשרות לשלוט בתנועת להקות ועדרי בעלי חיים בעזרת רובוטים מצא שאכן מספר קטן של פרטים "מתוכנתים" בתוך להקה או עדר (ואפילו בקבוצת בני אדם שאינם מתקשרים זה עם זה) עשוי לקבוע את כיוון תנועתם ("מה קורה כשמנהיג להקת בעלי חיים הוא רובוט?", תודה לר' יוסי אביב"י על ההפניה למידע ההתנהגותי).

ממהלך הסוגיה משתמע שקיים מכנה משותף בין שור הבר (לזהותו של שור הבר ראו במאמר "בכור שורו הדר לו וקרני ראם קרניו") ליונים הקשור לכך שניתן לבצע בעזרתם את הפעולה הנקראת בלשון הגמרא "ארא" כלומר שימוש בפרט אחד או יותר על מנת למשוך מהסביבה פרטים נוספים. מתוך כך שהגמרא נדחקת להעמיד את הברייתא דווקא בשור הבר וכדעת הסובר שהוא מין בהמה ניתן להסיק שמדובר בהתנהגות ייחודית שאינה קיימת במינים אחרים. אמנם ניתן לאלף בהמות שונות להגיב לפקודות האדם (רש"י: "היינו דמשכחת לה בהמה - דאפשר שמלמדה לרוץ כשתשמע קולו") אך לא ניתן להעזר בה לצורך אסוף פרטים החיים בטבע ובלשון רש"י: "בת הכי היא - שתביא בהמות הבר לביתה עמה והלא ירדפוה החיות". לעומת זאת הדבר אפשרי בשור הבר: "דומה לחיה, ואם מגדלו בביתו הולך למדברות ומטעה החיות לבא אחריו, ויש בהן גזל מפני דרכי שלום, שמביא אותן מן הביברין והא דקרי ליה בהמה". הנימוק שנותן רש"י לכך ששאר הבהמות אינן יכולות למשוך בהמות בר תמוה משום שאין בו הסבר להבדל בין בהמות רגילות ושר הבר. האם שור מבויית איננו יכול להתמודד עם אותן "חיות רודפות"? נראה שה"יד רמ"ה" בחר בדרך אחרת על מנת להסביר את ההבדל בין מיני הבהמות:

"בשלמא למאן דאמר אי תקדמה יוניך ליון היינו דמשכחת לה בהמה יש אומרים שמלמדה לרוץ כשתשמע קולו ומסתברא כגון הפרשים שמריצים את סוסיהם ומתנין ביניהם שהקודם לחבירו יטול הימנו כך וכך. אלא למאן דאמר ארא בהמה בת אטעויי בהמות אחרינתא היא? והלא אין אחרות נמשכות אחריה. ומפרקינן, אין, משכחת לה בשור הבר שדומה לחיה, ודרך חיות המצויות במדבר להלך כאחת, ונמשכות זו אחר זו. ופעמים שאדם מגדל שור הבר בתוך ביתו ומלמדו לילך ולחזור לבית והוא מטעה את החיות לבא אחריו, ופעמים שאחרות שיש להן בעלים נמשכות אחריה והוה ליה גזל וכמאן דאמר שור הבר מין בהמה בין לאסור חלבו ושלא לכסות את דמו. דאי למאן דאמר מין חיה הוא, הא תנא ליה חיה ואם כן בהמה דקתני היכי משכחת לה".

ה"יד רמ"ה" התייחס לעובדה שפרטים השייכים לקבוצה משותפת או דומה של בעלי חיים נוטים להתלהק ולנוע יחד. העובדה ששור הבר דומה לחיה גורמת לכך שחיות נוספות מצטרפות אליו בניגוד לבהמות אחרות. הוא אינו מבהיר מהן החיות שאותן הוא מושך אחריו רק מציין שיש להן בעלים. לכאורה אולי הכוונה לשוורי בר שיש להם בעלים ואם כן מדוע שהם ימשכו אחריו ולא יחזרו כמותו לבעליהם? אם הכוונה לבהמות הרי שור הבר אינו דומה להן ומדוע ילכו אחריו? גם חיות ממינים אחרים לא תמשכנה בעקבות שור בר. כך או כך אם מדובר בבעלי חיים שיש להם בעלים מדוע לכו"ע מדובר רק בגזל "מפני דרכי שלום".

ההשוואה של שור הבר ליונים רומזת על כך שמדובר במינים שאוכלוסיותיהם מורכבות מפרטים מבוייתים ופרטים החיים באופן חופשי. תופעה זו קיימת במינים שבוייתו ועדיין אב המוצא שלהם קיים בסביבתם. תנאי נוסף הוא שהמרחק הגנטי בין אב המוצא והמין המבויית יהיה קטן באופן יחסי ואין בו די למנוע את קיומן של הכלאות ביניהם. כך הוא המצב ביונים ולכן ניתן לראות במשכנות האדם להקות יונים הכוללות מגוון גדול של מופעים החל מיוני בר מובהקות וכלה במופעים מבוייתים. להקות אלו נעות וניזונות יחד ובתנאים אלו הזיקה הקניינית מעורפלת ואולי משום כך אין מדובר בגזל גמור. כאמור בסוגייתנו ייתכן שפרטים מאולפים יגרמו לכל הלהקה לנוע בעקבותם.

מחלוקת התנאים לגבי מעמדו של שור הבר, האם הוא עדיין במעמד חיה או שכבר נחשב בהמה, מעידה שגם הוא מייצג מין הנמצא בשלבי ביניים של ביות ולכן סביר שנמצא עדרים מעורבים של פרטי בר ופרטים שכבר נמצאים במשק האדם. בהנחה שהעדרים של שוורי הבר רועים במרעה מחוץ ליישובים הזיקה בין הפרטים ובין בעליהם אינה חזקה ואינה ברורה ולכן קשה להגדיר יחסי בעלות מובהקים.

גם בימינו ניתן למצוא תופעה דומה שבה הבעלות על בעל חיים אינה חד-משמעית והמעמד המשפטי שלה משתנה בין תרבויות שונות. הכוונה למין אייל הצפון שאוכלוסיותיו כוללות פרטים מבוייתים ופרטי בר. נושא זה נדון בספר "Who Owns the Stock?: Collective and Multiple Property Rights in Animals" העוסק במעמדם המיוחד של עדרים מסוג זה. להלן אצטט קטע קצר מתורגם מהמבוא של הספר המתאר מצב המזכיר מאד את מעמדו של שור הבר:

"... העובדה שאיילי צפון מבוייתים ופרטי בר חיים יחד ומקיימים יחסי גומלין בדרכים רבות ובמקומות רבים הופכת את אחזקתם לשונה מכל הצורות האחרות של חקלאות בעלי חיים: הם מכליאים זה עם זה והפרטים המבוייתים נעים בעקבות פרטי הבר וכן להיפך. האדם מתייחס לשני הסוגים באופן דומה וגידול איילים וציד עשויים להתקיים יחד בצורות ופרופורציות שונות. דבר זה עומד בניגוד מוחלט לכל שאר מיני הפרסתנים המבוייתים. מיני בקר הבר כבר נכחדו ... גמלי בר, כבשים ועיזים מוגבלים לאיזורים נידחים ואינם משמעותיים לכל המערכות הכלכליות המערבות את מקביליהם המבוייתים"(3)
 


    
 שור הבר  - ראם         מקור   איל הצפון        צילום:  Detroit Publishing Co.


 


(1) פירוש: עוד שנינו במשנה שמַפְרִיחֵי יוֹנִים אף הם פסולים לעדות. ושואלים: מַאי [מה הם] "מַפְרִיחֵי יוֹנִים"? הָכָא תַּרְגּוּמָהּ [כאן תרגמו, הסבירו] זאת שהוא עושה מירוצי יונים אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך את יונתי]. ר' חָמָא בַּר אוֹשַׁעֲיָא אָמַר: אָרָא (שמלמד את יוניו לצוד ולהביא יונים משל אחרים). ושואלים: מַאן [מי] שאָמַר שההסבר הוא אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך ליוני], מַאי טַעְמָא [מה טעם] לֹא אָמַר אָרָא? אָמַר [יכול היה לומר] לְךָ: אָרָא מִפְּנֵי דַרְכֵי שָׁלוֹם בְּעָלְמָא [בלבד] הוא, ואינה גזל ממש, שאין לו לבעל היונים ביוניו בעלות גמורה, שהיונים גדלות מאליהן בביתו. וּמַאן [ומי] שאָמַר אָרָא מַאי טַעְמָא [מה טעם] לֹא אָמַר שההסבר הוא אִי תִּקְדְּמֵיהּ יוֹנָךְ לְיוֹן [אם תקדים יונתך ליוני]? אָמַר [יכול היה לומר] לְךָ: בכך אין חידוש כי הַיְינוּ [זהו] אותו דבר כמְשַׂחֵק בְּקוּבִּיָּא, כלומר, זהו אותו פסול של כל משחקי המזל.
(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) Edited by Anatoly M. Khazanov and Günther Schlee, 2012, Berghahn Books




א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר