הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
גדולתו של עקיבא כבר מבריאת העולם
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין לח ע"ב
ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר
שנאמר +תהלים קל"ט+ ולי מה יקרו רעיך אל.
והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב זה ספר תולדת אדם -
מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו.
1.
ואמר רב יהודה אמר רב: אדם הראשון בלשון ארמי ספר
שנאמר +תהלים קל"ט+ ולי מה יקרו רעיך אל.
והיינו דאמר ריש לקיש: מאי דכתיב זה ספר תולדת אדם -
מלמד שהראהו הקדוש ברוך הוא דור דור ודורשיו, דור דור וחכמיו.
כיון שהגיע לדורו של רבי עקיבא שמח בתורתו ונתעצב במיתתו,
אמר ולי מה יקרו רעיך אל.
ניתן ללמוד מכאן את גדולת רבי עקיבא.
אדם הראשון שמח בתורתו של רבי עקיבא ונתעצב במיתתו. האם כוונתו ל"זו תורה וזו שכרה"? כפי שאמר משה רבנו [ראה להלן]?
2.
אולי כוונתו לשאול מדוע ה' ברא כבר מבריאת העולם לכאורה שני דברים סותרים, את החשיבות של תורה ויחד עם זה ברא עונש כל כך קשה כפי שקיבל רבי עקיבא.
2.1
אדם הראשון לא בא בטענה כלפי הקב"ה אלא רק "נתעצב".
3.
המשך הגמרא:
סוגיה מקבילה במסכת חגיגה דף יד.
... +דניאל ז'+ עד די כרסון רמיו ועתיק יומין יתיב.
הנך למה לי?
- כדרבי יוחנן, דאמר רבי יוחנן: אין הקדוש ברוך הוא עושה דבר אלא אם כן נמלך בפמליא של מעלה,
שנאמר +דניאל ד'+ בגזרת עירין פתגמא ובמאמר קדישין שאלתא.
התינח כולהי, עד די כרסון רמיו מאי איכא למימר?
- אחד לו ואחד לדוד,
דתניא: אחד לו ואחד לדוד, דברי רבי עקיבא,
לפי רבי עקיבא ליד הקב"ה יש גם כסא "אחד לדוד" - על כל משמעויותיו. כסאו של דוד המלך נקבע כבר מראש על ידי הקב"ה כדבר מוטמע בקיום העולם ובקיום עם ישראל.
4.
אמר לו רבי יוסי: עקיבא! עד מתי אתה עושה שכינה חול?
רבי יוסי מתנגד ל"האנשה" שבדברי רבי עקיבא.
5.
פירוש רבי יוסי לגבי שני הכיסאות בנבואת דניאל:
אלא: אחד לדין ואחד לצדקה.
לפי רבי יוסי מדובר על שתי שיטות שפיטה של הקב"ה.
6.
קבלה מיניה או לא קבלה מיניה?
קבלה מיניה או לא - 3 מופעים בש"ס בלבד
מדוע שאלה זו לא נשאלת בכל מחלוקת חכמים?
7.
- תא שמע, דתניא: אחד לדין ואחד לצדקה, דברי רבי עקיבא,
בברייתא זו רבי עקיבא חזר בו מדבריו בברייתא הקודמת. כלומר, מדובר שהברייתא השניה נאמרה אחרי הברייתא הראשונה מבחינה כרונולוגית-היסטורית.
7.1
וקשה, הרי הביטוי "... דברי רבי עקיבא" [ולא: "אמר רבי עקיבא..."] מעיד שחולקים עליו [מי חולק? בדרך כלל מדובר על "חכמים"], ואלי מי שחולק סובר כדברי רבי עקיבא בברייתא הראשונה.
8.
אמר לו רבי אלעזר בן עזריא: עקיבא! מה לך אצל הגדה?
כלך אצל נגעים ואהלות!
אולי רבי אלעזר בן עזריא מעיר לרבי עקיבא שלא די בכך שחזר בו אלא שיעסוק בהלכות נגעים ואהלות.
מה המיוחד בהם?
8.1
יש בהם עניינים שנמסרו במסורת
8.1.1
יש בהם הלכות עמוקות [קשר בין הלכות מעשיות להסברים קבליים].
8.2
מסכת חגיגה דף יא עמוד א:
מקרא מועט והלכות מרובות.
תנא: נגעים ואהלות - מקרא מועט והלכות מרובות.
נגעים מקרא מועט? נגעים מקרא מרובה הוא! -
אמר רב פפא, הכי קאמר:
נגעים - מקרא מרובה והלכות מועטות,
אהלות - מקרא מועט והלכות מרובות.
ומאי נפקא מינה? - אי מסתפקא לך מילתא בנגעים - עיין בקראי, ואי מסתפקא לך מילתא באהלות - עיין במתניתין.
הגמרא מדגישה שיש "מקרא" ויש "הלכות". ראה להלן בסעיף 12.
החידוש הוא גדול יותר לגבי מסכת אהלות שבה "מקרא מועט והלכות מרובות", ועל כך קובעת הגמרא "עיין במתניתין". כנראה שמדובר במשניות של רבי עקיבא.
9.
ההסבר של רבי אלעזר לפסוק בנבואת דניאל:
אלא: אחד לכסא, ואחד לשרפרף.
כסא - לישב עליו, שרפרף - להדום רגליו.
10.
נראה לי להסביר:
בסעיפים 2-2.1 לעיל מודגשת גדולתו של רבי עקיבא, ומסעיף 2 ואילך משמע לכאורה שרבי עקיבא "טעה" בפרשנותו לפסוק בספר דניאל.
10.1
אולם לפי האמור לעיל בסעיפים 8-8.1.1 מודגשת גדולתו של רבי עקיבא בגלוי ובנסתר!
11.
מקור נוסף:
מסכת מנחות דף כט עמוד ב:
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שעלה משה למרום, מצאו להקב"ה שיושב וקושר כתרים לאותיות,
אמר לפניו: רבש"ע, מי מעכב על ידך?
אמר לו: אדם אחד יש שעתיד להיות בסוף כמה דורות ועקיבא בן יוסף שמו, שעתיד לדרוש על כל קוץ וקוץ תילין תילין של הלכות.
אמר לפניו: רבש"ע, הראהו לי, אמר לו: חזור לאחורך. הלך וישב בסוף שמונה שורות, ולא היה יודע מה הן אומרים, תשש כחו;
כיון שהגיע לדבר אחד, אמרו לו תלמידיו: רבי, מנין לך? אמר להן: הלכה למשה מסיני, נתיישבה דעתו.
חזר ובא לפני הקדוש ברוך הוא, אמר לפניו: רבונו של עולם, יש לך אדם כזה ואתה נותן תורה ע"י?
אמר לו: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
אמר לפניו: רבונו של עולם, הראיתני תורתו, הראני שכרו, אמר לו: חזור [לאחורך]. חזר לאחוריו, ראה ששוקלין בשרו במקולין,
מקור זה מרחיב את האמור לעיל בסעיף 1.
11.1
אמר לפניו: רבש"ע, זו תורה וזו שכרה? א"ל: שתוק, כך עלה במחשבה לפני.
המשפט האחרון אולי מקביל קצת לדברינו לעיל בסוף סעיף 1.
12.
נמצאנו למדים שגם אדם הראשון וגם משה רבנו הכירו בגדולתו של רבי עקיבא.
12.1
אדם הראשון הדגיש את "תורתו" של רבי עקיבא. כנראה שהתכוון לכל דברי רבי עקיבא [שכבר נאמרו באופן פוטנציאלי כבר בבריאת העולם].
12.2
הקב"ה עצמו הדגיש את העובדה שרבי עקיבא "דרש תילין של הלכות" - כנראה שהכונה היא שלרבי עקיבא היה כח לחדש הלכות שתוקפם דאורייתא. והקב"ה מסכים לכל מה שיחדש רבי עקיבא בעתיד.
12.2.1
הערה: לא רמוזים כאן הלכות שנלמדו על סמך המדות שהתורה נדרשת בהן.
12.3
ואילו משה רבנו הדגיש שרבי עקיבא מסר הלכות שהם "הלכה למשה מסיני".
13.
מסכת יבמות דף טז עמוד א:
... א"ל: אתה הוא עקיבא בן יוסף, ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו?...
במקור זה מודגש עד כמה בני דורו של רבי עקיבא הכירו בגדולתו!
14.
מסכת פסחים דף נ:
+זכריה יד+ והיה ביום ההוא לא יהיה אור יקרות וקפאון. מאי יקרות וקפאון? אמר רבי אלעזר: זה אור, שיקר בעולם הזה, וקפוי לעולם הבא.
רבי יוחנן אמר: אלו נגעים ואהלות, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.
ורבי יהושע בן לוי אמר: אלו בני אדם, שיקרין הן בעולם הזה וקפויין הן לעולם הבא.
כי הא דרב יוסף בריה דרבי יהושע בן לוי חלש ואיתנגיד. כי הדר, אמר ליה אבוה: מאי חזית? אמר ליה: עולם הפוך ראיתי, עליונים למטה ותחתונים למעלה.
אמר לו: בני, עולם ברור ראית. -
ואנן היכי התם? - כי היכי דאיתו אנן הכא, הכי איתינן התם.
ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו. ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. (ומאן) +מסורת הש"ס: [מאן]+ נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו - משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד.
הגמרא מדגישה את מעמדו של רבי עקיבא בעולם הבא:
14.1
ושמעתי שהיו אומרים: אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו.
ושמעתי שהיו אומרים: הרוגי מלכות אין אדם יכול לעמוד במחיצתן. (ומאן) +מסורת הש"ס: [מאן]+ נינהו? אילימא רבי עקיבא וחביריו
- משום הרוגי מלכות ותו לא? - אלא: הרוגי לוד.
גדולת רבי עקיבא בעולם הבא נובעת גם עקב "תלמודו בידו", וגם עקב היותו בין "הרוגי מלכות". ומשמע מהגמרא שמעלת ה"תלמודו בידו" חשובה יותר ממעלת "הרוגי מלכות"!!!
