סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

ראיית עומק / רפי זברגר

סנהדרין לח ע''א-ע"ב

 

הקדמה

בסוף הדף הקודם עסקנו בקטע מן המשנה, המדבר על הריגת קין את הבל אחיו, ועל הפסוק בתורה (בראשית, ד', י') : ק֚וֹל דְּמֵ֣י אָחִ֔יךָ צֹעֲקִ֥ים אֵלַ֖י מִן הָֽאֲדָמָֽה: שם הבאנו את דברי רב יהודה בנו של רבי חייא המתאר את ההריגה. לאחר מכן, הביאה הגמרא מימרא נוספת של רב יהודה בן רבי חייא בנושא עונש גלות של קין. ומכיוון שעסקנו בנושא גלות, מרחיבה הגמרא בסוף הדף הקודם לתאר את גלות יכניה (יהויכין), אשר היתה אחת עשרה שנה לפני גלות בבל הגדולה.
 

הנושא

מכיוון שעסקנו בגלות יהויכין, ממשיכה הגמרא לדון בפסוק מספר דניאל (ט', י''ד) העוסק בגלות זה ובמבט ראשון אינו מובן: אמר רב חסדא אמר מר עוקבא, ואמרי לה אמר רב חסדא דרש מרי בר מר: מאי דכתיב וַיִּשְׁקֹ֤ד ה֙' עַל הָ֣רָעָ֔ה וַיְבִיאֶ֖הָ עָלֵ֑ינוּ כִּֽי צַדִּ֞יק ה֣' אֱלֹקינוּ עַל כָּל מַֽעֲשָׂיו֙ ... משום דצדיק ה' וישקד ה' על הרעה ויביאה עלינו?
הפסוק לכאורה סותר בתוך תוכו. מצד אחד נאמר בפסוק וַיִּשְׁקֹ֤ד ה֙' עַל הָ֣רָעָ֔ה משמע שה' ממהר להביא רעה על עם ישראל, ומנגד נאמר בפסוק: כִּֽי צַדִּ֞יק ה֣' אֱלֹקינוּ עַל כָּל מַֽעֲשָׂיו֙ - שואלת הגמרא: בגלל שה' צדיק הוא ''שוקד וממהר על הרעה''? מדובר פה על הרעה של גלות בבל: כיצד ייתכן כי הגלות שהינה ''רעה'' לעם ישראל, באה מתוך צדקותו של הקדוש ברוך הוא?
עונה הגמרא: אין (כן), צדקה עשה הקדוש ברוך הוא עם ישראל שהקדים גלות צדקיהו, ועוד גלות יכניה קיימת.
לפעמים, אומרת הגמרא, כדאי להקדים דברים רעים, בגלל ''תנאים סביבתיים''. גלות צדקיהו, הינה ''גלות בבל'' הגדולה. גלות זו הקדימה בשתי שנים, כדי שתהיה ''חפיפה'' בין האנשים אשר גלו בגלות יהויכין הקודמת, לאנשי גלות בבל. הגמרא מסבירה את העניין:
• בתיאור גלות יהויכין נאמר בין היתר (מלכים ב', כ''ד, ט''ז): וְהֶחָרָ֤שׁ וְהַמַּסְגֵּר֙ אֶ֔לֶף
• מסבירה הגמרא בדרך דרש מיהם הֶחָרָ֤שׁ וְהַמַּסְגֵּר֙: חָרָ֤שׁ - כיון שפותחין הכל נעשו כחרשין, הַמַּסְגֵּר֙ - כיון שסוגרין בהלכה שוב אין פותחין. מתארת הגמרא, כי אלף איש אלו היו תלמידי חכמים, כאשר כל פעם שהם ''פתחו את הפה'' - הכל נעשו כחרשין, כלומר מרוב פקחותם וחכמתם, דבריהם משאירים את השומעים להם ''פעורי פה'' כמו אנשים חרשים שאינם שומעים. וכן, לאחר שהם אמרו דבר הלכה (סוגרין בהלכה), לא היו תגובות מצד שני ( שוב אין פותחין) , כיוון שהם היו ''ברי סמכא''.  
 

מהו המסר?

אנו רואים, שלפעמים דבר שעל פניו נראה רע ו''על הפנים'', במבט יותר עמוק ויותר רחב אינו כזה כלל וכלל.
לכאורה גלות בבל, הינה ענישה לא קטנה, וככל שתקדים יותר, כך יהיה יותר גרוע. אבל זהו ''המבט השטחי''. במבט יותר עמוק אנו מתוודעים לכך, שרצה הקדוש ברוך הוא ''להקל על גולי בבל'', ולכן ביקש שתלמידי חכמים אלו, שגלו אחת עשרה שנים לפני כן, יהוו ''מגדלור'' לגולי בבל. ילמדו אותם, יחנכו אותם ויקבלו אותם לגלות, כדי "להנמיך ולהקטין את כובד העונש של הגלות".
לימוד חשוב זה, נותן לנו מבט שונה וחשוב על תופעות שאנו חווים במשך חיינו. לא כל דבר ''שנראה על פניו רע'', הוא אכן כל כך רע. אם ''נקלף את הקליפות'', ננסה לבחון את התופעה לעומקה, לפעמים נגלה שיש גם ''טוב בתוך הרע''.
באופן כללי, כדאי תמיד לחפש את הטוב והיפה בכל דבר שקורה לנו - כמעט תמיד נצליח בכך.


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר