צורך השעה / רפי זברגר

סנהדרין מו ע''א 
 

הקדמה

המשנה בדף הקודם עוסקת בחובת התלייה לאנשים הנסקלים. בתחילה מובאת מחלוקת מיהם החייבים תלייה: 
כל הנסקלין נתלין, דברי רבי אליעזר, וחכמים אומרים: אינו נתלה אלא המגדף והעובד עבודה זרה.
בהמשך מובאת מחלוקת נוספת האם תולים גם את האשה, וכיצד תולים:
האיש תולין אותו פניו כלפי העם, והאשה פניה כלפי העץ, דברי רבי אליעזר. וחכמים אומרים: האיש נתלה ואין האשה נתלית.
בהמשך המשנה שואל רבי אליעזר את חכמים: והלא שמעון בן שטח תלה נשים באשקלון! אם כן, אומר רבי אליעזר, אנו רואים כי ניתן לתלות גם נשים, בניגוד לדעת חכמים. 
משיבים חכמים: שמונים נשים תלה, ואין דנין שנים ביום אחד. שמעון בן שטח לא נהג כמו שבדרך כלל צריכים לנהוג. הוא תלה שמונים נשים ביום אחד. ואנו למדנו לעיל כי אין לדון דיני נפשות של שני אנשים ביום אחד. כנראה שהייתה זו גזירה לשעה, ולכן נהג בניגוד להלכה, אם כן אומרים חכמים, גם אין ללמוד מכאן כי ניתן לתלות נשים. ייתכן שבדרך כלל אין לתלות נשים, כדברי חכמים, ושמעון בן שטח נהג גם בדין זה משום ''צורך השעה''.
רש''י על המשנה מסביר כי היו באותה תקופה מכשפות רבות, אשר מגיע להן עונש מוות, וכדי שלא יספיקו המכשפות וקרוביהן למנוע את גזר הדין בדרכים שונות, ביצע זאת שמעון בן שטח ביום אחד. 
 

הנושא

בעקבות הסיפור של שמעון בן שטח, אשר פסק הלכות ''לצורך שעה'' מביאה הגמרא עוד הנהגות של חז''ל "לצורך שעה": תניא רבי אליעזר בן יעקב אומר: שמעתי שבית דין מכין ועונשין שלא מן התורה, ולא לעבור על דברי תורה, אלא כדי לעשות סייג לתורה. חכמים פוסקים עונש ומלקות "שלא לפי הדין", ''כדי לעשות סייג לתורה''. שתי דוגמאות:
1. ומעשה באחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים. והביאוהו לבית דין וסקלוהו. לא מפני שראוי לכך, אלא שהשעה צריכה לכך. רכיבה על סוס בשבת אינה אלא איסור מדרבנן, למרות זאת חכמים פסוק עונש סקילה לעושה זאת, מכיוון שהיו פרוצים בנושא זה באותה תקופה. 
2. שוב מעשה באדם אחד שהטיח את אשתו (בעל אותה) תחת התאנה, והביאוהו לבית דין והלקוהו, לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. גם פה, האדם כלל לא עבר איסור אלא נהג בפריצות רבה, וייתכן כי באותה תקופה היו מקרים כאלו ואחרים, עד כדי שחכמים יבינו וירצו להצטרף.
 

מהו המסר?

הכרנו מקרים בהם חכמים פוסקים ''שלא לפי הספר'' בשביל "צורך שעה'' - צרכים הנכונים והנחוצים לאותו דור.
בדומה למה שלמדנו במשנה ביחס למיתת שישים נשים ביום אחד, ע''י שמעון בן שטח.
נלמד מכך הוראות גם לנו ולמשפחתנו. לא תמיד אנו עושים בדיוק כמו שצריך. לפעמים יש מצבים של התדרדרות אשר צריך לעצור אותה בעודה באיבה, ולכן נעשה ''צעדים דרסטיים'' ''למען ישמעו וייראו''. אם כן, לא הכול הולך לפי הספר, וצריך להפעיל שיקול דעת ותבונה על מנת להנהיג הנהגות "שונות מהמקובל" במצבים "שונים מהמקובל".


המאמר לע''נ אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ (תשע''ז).
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]