הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

וליה לא סבירא ליה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין סג ע"א

אמר רבי אמי: זיבח וקיטר וניסך בהעלם אחד - אינו חייב אלא אחת.
אמר אביי: מאי טעמא דרבי אמי - אמר קרא +שמות כ'+ לא תעבדם, הכתוב עשאן כולן עבודה אחת. –
ומי אמר אביי הכי?
והאמר אביי: שלש השתחואות בעבודה זרה למה? אחת לכדרכה, ואחת שלא כדרכה, ואחת לחלק. –
לדבריו דרבי אמי קאמר, וליה לא סבירא ליה.

1.
פעמים רבות מופיע בש"ס שאמורא אומר דברים בשם אמורא והגמרא מקשה: איך אתה אומר כך בשם האמורא הרי אותו אמורא אמר אחרת!

2.
ולפעמים היא שואלת את השאלה על האמורא האחרון שאומר בשם האמורא הראשון: כיצד זה הוא אומר בשם רבו הרי הוא עצמו לא סובר כך, במקום אחר. ואז הגמרא מתרצת, כמו בסוגייתנו, שהאמורא האחרון אמר בשם רבו אבל "ליה לא סבירא ליה".

3.
גם בסוגייתנו אומרת הגמרא, שאביי "רק" הסביר את דברי רבי אמי אבל אביי עצמו חולק.

4.
בסוגייתנו יותר מתקבל שאביי לא חייב לסבור כשיטת רבי אמי שהרי אין הוא מביא את הדברים בשמו אלא אומר במפורש שהוא בא להסביר את טעמו של רבי אמי. [לומתאים ללשון הגמרא "אמר אביי: מאי טעמא דרבי אמי..."]

5.
"וליה לא סבירא ליה" - 21 מופעים בש"ס - מחציתם לגבי תנאים ומחציתם לגבי אמוראים - כבסוגייתנו.