עבודה זרה באנדרטא
סנהדרין סא ע"ב - סב ע"ב
"דחזא אנדרטא וסגיד ליה /והשתחוה לו/".
מפורש כאן שהיתה אפשרות של עבודה זרה באותן אנדרטאות. וכן כתב רש"י בדף סא ע"ב: "אלא דחזא אנדרטא וסגיד ליה - שראה דמות שהיו רגילין לעשות בדמות המלך, והרואה אותו משתחוה לו לכבוד המלך ופעמים שעובדין אותו".
לכן אמרו בירושלמי עבודה זרה פרק ג הלכה א: "כד דמך ר' חנן איתכפון אנדרטיא. כד דמך רבי יוחנן איתכפון איקונייא אמרין דלא הוות איקונין". כאשר מתו אותם חכמים נפלו אותן אנדרטאות, או איקוניות, הדומות להן.
אמתי הן אותן "פעמים שעובדין אותו" שהזכיר רש"י?
מבואר שם לפני כן בירושלמי: "אשייאן נגרא בשם רבי יוחנן איקוניות למה הן אסורות? מפני שמקטירין לפניהן בשעה שהן עולות". בזמן 'חנוכת' אותם דמויות.
ומטעם זה אמרו במסכת שבת דף קמט ע"א: "תנו רבנן... ודיוקנא עצמה - אף בחול אסור להסתכל בה, משום שנאמר (ויקרא יט) אל תפנו אל האלילים". והיינו כדעת רבי יהודה שבספרא קדושים פרשה א: "אל תפנו אל האלילים - אל תפנה לעובדם, רבי יהודה אומר אל תפנה לראותם ודיי (ודאי)". מדברי הספרא עולה שהאיסור הוא משום לתא דע"ז, כך כתב במפורש הרמב"ם בספר המצוות מצות לא תעשה י.
(דעה אחרת במאירי שבת שם, שו"ע או"ח סימן שז, טז, בביאור הלכה שם, חיד"א בשיורי ברכה יו"ד קמב סק"ג, שו"ת יביע אומר חלק ד-או"ח סימן כ, ג, ועוד).
