הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מיתיבי" על ברייתא; "תא שמע"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סנהדרין סה ע"ב
תנו רבנן: בעל אוב - זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו. ידעוני - זה המניח עצם ידוע בפיו, והוא מדבר מאליו.
מיתיבי +ישעיהו כ"ט+ והיה כאוב מארץ קולך, מאי לאו דמשתעי כי אורחיה? –
לא, דסליק ויתיב בין הפרקים ומתשעי.
תא שמע: +שמואל א' כ"ח+ ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ, מאי לאו דמשתעי כי אורחיה? –
לא, דיתיב בין הפרקים ומשתעי.
1.
תנו רבנן: בעל אוב - זה המדבר בין הפרקים ומבין אצילי ידיו. ידעוני - זה המניח עצם ידוע בפיו, והוא מדבר מאליו.
הגמרא מביאה ברייתא שמבארת את פעולתם של בעל אוב וידעוני,
2.
מיתיבי +ישעיהו כ"ט+ והיה כאוב מארץ קולך, מאי לאו דמשתעי כי אורחיה? –
הגמרא פותחת ב"מיתיבי" ומקשה מפסוק ומבארת אותו שמשמע שהמת מונח בארץ ומדבר מתוך קברו ואינו מדבר מתוך שחיו של המכשף וקשה על הברייתא.
3.
תמוה מאד: כיצד מקשים - לעיל בסעיף 2 - על ברייתא בלשון "מיתיבי" [היה יותר מתאים "ורמינהו"],
3.1
ויותר מכך, "מיתיבי" מהווה פתיחה למשנה או לברייתא וכאן כנראה שאין זו ברייתא אלא ציטוט פסוק.
4.
אלא כנראה, ש"מיתיבי" היא פתיחה לקושיה ממקור בעל סמכות גבוהה יותר.
ולכן הביטוי "מיתיבי" מתאים להקשות על אמורא מברייתא או ממשנה
וכמו כן מתאים הוא להקשות על ברייתא [על תנא] מפסוק.
5.
לא, דסליק ויתיב בין הפרקים ומתשעי.
עונה הגמרא, שבאמת המת עולה מתוך קברו אבל מדבר בקול נמוך כאילו הוא בתוך קברו.
6.
תא שמע: +שמואל א' כ"ח+ ותאמר האשה אל שאול אלהים ראיתי עלים מן הארץ, מאי לאו דמשתעי כי אורחיה? –
הגמרא פותחת ב"תא שמע", ומקשה מפסוק,
6.1
כיון שמדובר כאן רק על ציטוט פסוק כנראה שגם כאן אין זה מקור תנאי אלא קושיה ישירה מפסוק, והמשמעות של "תא שמע" – קושיה ממקור סמכותי יותר, ומכיוון שכאן מצטטים פסוק ניתן להקשות על הברייתא שהבאנו.
7.
לא, דיתיב בין הפרקים ומשתעי.
וגם על קושיה זו הגמרא עונה אותו תרוץ כמו שענתה על הקושיה הקודמת - לעיל בסעיף 3.
8.
לכאורה נראה שתרוץ הגמרא על שתי הקושיות זהה, וכבר הסברנו פעמים רבות את התופעה הזאת בכך שהקושיות יתכן שנשאלו בבתי מדרש שונים או בתקופות שונות ונאספו בסוגיה על ידי רב אשי, עורך הגמרא [על פי ספרי הכללים: השל"ה ועוד].
8.1
אמנם הרש"ש בסוגיה מסביר שאין התשובות זהות כי בתרוץ הראשון כתוב "דסליק ויתיב" ובתרוץ השני "דיתיב" [ראה במתיבתא הערה ח].
8.1.1
אולם ראה ב"דקדודי סופרים" שגורס גם בתרוץ השני כמו בתרוץ הראשון "דסליק ויתיב", ולכן ההסבר יהיה כפי שהסברנו בלי דברי הרש"ש.
