הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

כמאן אזלא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין עא ע"א

כמאן אזלא הא דתניא: בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר,
כמאן? כרבי יהודה,
איבעית אימא: רבי שמעון היא, דתניא, אמר רבי שמעון: וכי מפני שאכל זה תרטימר בשר ושתה חצי לוג יין האיטלקי אביו ואמו מוציאין אותו לסקלו? אלא לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר.

1.
הגמרא מסבירה שהברייתא שסוברת שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא סוברת במשנתנו כדברי רבי יהודה שכדי שיחול דין בן סורר ומורה זה רק בתנאי שאימו שווה לאביו בקול ובמראה וכו', וזה דבר שלא ניתן במציאות הריאלית ולכן לא היה ולא נברא.

1.1
והגמרא טוענת שמתאים גם לברייתא אחרת שבה מובאים דברי רבי שמעון.

2.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלד

"כמאן אזלא הא דאמר ר"פ כמאן כר' פלוני תנא,
היכא דקאמר תלמודא הכי משמע דהלכה כאותו תנא מדסבר האמורא כוותיה, כ"מ פרק ה' מהלכות ק"פ הלכה ח' וריש פרק א' מהלכות ביאת המקדש
וכן נראה מדברי הרי"ף פרק המגרש שכתב כמאן אזלא הא דאמר ר' חנינא וכו' כמאן כרשב"א וכן הלכתא עד כאן... "

ה"יד מלאכי" מדבר על מקרים שהגמרא שואלת על דברי אמורא כאיזה תנא הוא סובר.
ולכן הוא קובע שהביטוי "כמאן אזלא" טומן בחובו הכרעה שדינו של אותו אמורא מוסכם להלכה, ולכן יש לחפש את התנא שלפיו קבע האמורא את דינו.

3.
אולם בסוגייתנו הגמרא מביאה ברייתא שלגביה היא שואלת "כמאן אזלא",
וזה קצת תמוה, הרי ברייתא יכולה להיות עצמאית ולא תלויה בדברי תנא אחר בברייתא או במשנה אחרת !

4.
נראה לי ליישב זאת כך: בדיוק לפי הכלל שמובא ב"יד מלאכי". אמנם הברייתא שאומרת שבן סורר ומורה לא היה ולא נברא... יכולה לחלוק על משנה. בכל זאת הגמרא רוצה לקבוע הלכה כמותה, ולכן היא מעדיפה למצוא מקור תנאי נוסף. המיוחד כאן הוא שכלל לא נראה ששאלה זו היא שאלה הלכתית אלא שאלה היסטורית-מחשבתית. ניתן להוכיח מכאן שפעמים רבות כללי הפסיקה בתלמוד תופסים גם בדברי אגדה!

5.
הסוגיה מביאה עוד שני נושאים שיש בהם הביטוי "כמאן אזלא". והסבר המושג - כפי שהסברנו.

כמאן אזלא הא דתניא: עיר הנדחת לא היתה ולא עתידה להיות ולמה נכתבה - דרוש וקבל שכר.
כמאן - כרבי אליעזר, דתניא, רבי אליעזר אומר: כל עיר שיש בה אפילו מזוזה אחת - אינה נעשית עיר הנדחת.
מאי טעמא - אמר קרא +דברים י"ג+ ואת כל שללה תקבץ אל תוך רחבה ושרפת באש, וכיון דאי איכא מזוזה לא אפשר, דכתיב +דברים י"ב+ לא תעשון כן לה' אלהיכם.
אמר רבי יונתן: אני ראיתיה, וישבתי על תילה.
כמאן אזלא הא דתניא: בית המנוגע לא היה ולא עתיד להיות, ולמה נכתב - דרוש וקבל שכר. כמאן - כרבי אלעזר ברבי שמעון...