סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

סביבה מלמדת / רפי זברגר

סנהדרין  פו  ע''א
 

הקדמה

העבירה השניה המנויה במשנה הראשונה של הפרק, עליה מקבלים עונש חנק הוא גונב נפש מישראל. למדנו בדף הקודם כי יש להכניס את האדם הנגנב לרשותו וגם להשתמש בו כדי להתחייב בחנק. במאמר זה נדון בהסבר של שני פסוקים בתורה בהם מוזכר איסור ''לא תגנוב'', נלמד כיצד מגיעים למסקנה האם מדובר בגונב ממון או בגונב נפשות.
 

הנושא

1. אחד מעשרת הדברות הוא: לֹ֣֖א תִּגְנֹֽ֔ב (שמות כ', י"ג). שואלת הגמרא: על אי איזו גניבה מדובר, ממון או נפשות? 
עונה הברייתא: בגונב נפשות הכתוב מדבר.
הוכחה: צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, "דבר הלמד מעניינו". במה הכתוב מדבר? בנפשות - אף כאן בנפשות.
אם יש ספק מה כוונת הפסוק, מלמד אותנו צורת הלימוד ''דבר הלמד מעניינו'', לחפש במה עוסקים הנושאים ליד הפסוק שיש בו ספק. ואצלנו בעשרת הדברות, אנו עוסקים בדיני נפשות כמו ''לא תרצח'', ''לא תנאף'' – כולם מקבלים עונש מוות, לכן גם הדיבר שלנו, ''לא תגנוב'', עוסק בגונב נפשות אשר מקבל עונש חנק. 
2. בפרשת קדושים בספר ויקרא (י''ט, י''א) ישנו פסוק נוסף העוסק באיסור גניבה: לֹ֖א תִּגְנֹ֑בוּ וְלֹא תְכַחֲשׁ֥וּ וְלֹֽא תְשַׁקְּר֖וּ אִ֥ישׁ בַּעֲמִיתֽוֹ: 
גם על פסוק זה שואלת הברייתא במה מדובר ועונה: בגונב ממון הכתוב מדבר.
מוכיחה הברייתא באותה צורת לימוד כמו בברייתא הקודמת: צא ולמד משלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן, "דבר הלמד מעניינו" במה הכתוב מדבר? בממון - אף כאן בממון.
הפרק ההוא דן בנושאים ממוניים כמו למשל בפסוק י''ג: לֹֽא תַעֲשֹׁ֥ק אֶת רֵֽעֲךָ֖ וְלֹ֣א תִגְזֹ֑ל
מאופן הלימוד של ''דבר הלמד מעניינו'' אנו למדים כי גם הפסוק בגניבה עוסקת בגניבת ממון. 
 

מהו המסר?  

למדנו היום שימוש במידה של ''דבר הלמד מעניינו'' אשר קובע לנו, כי במקרי ספק מחליטים לפי התוכן של הפסוקים הסמוכים. אם הפסוקים הסמוכים עסקו בדיני נפשות – גם הפסוק שלנו עוסק בדיני נפשות, וכנ''ל הפוך בדיני ממונות.
ניתן ללמוד מצורת לימוד זו מסר לחיים. אם יש ספק בהסבר תופעה / הלכה, יש לצאת ולעיין בסביבה, באותו אזור בו מתרחשת התופעה. מהתנהגות הסובבים, ולפעמים האדם עצמו מהווה גם את ''הסביבה'' של עצמו, אנו למדים גם על מקרה הספק שלנו. אם יש ''דפוס התנהגות'' באותה סביבה, או לאדם עצמו יש ''דפוס התנהגות'', יש להניח כי גם במקרה הספק, התופעה מבטאת התנהגות דומה.
אם גם לאחר עיון ובחינה זו מקונן הספק – אז נכריע לפי הכלל: ''הוי דן את כל האדם לכף זכות'' (נלמד מתוך הסיפור במסכת שבת קכ''ז).


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר