הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב נוחם בלס, מכון הירושלמי
סנהדרין קא ע"א
בבבלי סנהדרין קא א מסופר:
"תנו רבנן: כשחלה רבי אליעזר נכנסו ארבעה זקנים לבקרו, רבי טרפון ורבי יהושע ורבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא...
נענה רבי עקיבא ואמר: חביבין יסורין. אמר להם: סמכוני ואשמעה דברי עקיבא תלמידי, שאמר חביבין יסורין.
אמר לו: עקיבא, זו מנין לך? - אמר: מקרא אני דורש ..
הא למדת שחביבין יסורין".
ממקור זה של הבבלי רואים שרבי עקיבא מחבב את היסורים.
לעומת זאת הירושלמי פאה פרק ח ח מספר:
"נחום איש גם זו היה מוליך דורון לבית חמא פגע ביה מוכה שחין א' א"ל זכה עמי ממה דאית גבך א"ל מי חזר חזר ואשכחוניה ומית והוה אמר לקיבליה עיינוהי דחמונך ולא יהבון ליך יסתמיין ידים דלא פשטן למיתן לך יתקטעון רגליי' דלא רהטן מית' ליך יתברון ומטתי' כן סליק (עלה) לגבי' ר"ע א"ל אי לי שאני רואה אותך כך א"ל אי לי שאני אין רואה אותך בכך. א"ל מה את מקללני א"ל ומה את מבעט ביסורין".
מהירושלמי עולה שנחום איש גמזו קוצץ את ידיו ורגליו ועולה למיטה כעונש על כך שלא נתן צדקה לעני, רבי עקיבא רואה אותו ואומר לו אוי שאני רואה אותך במצב נורא זה,עונה לו נחום איש גמזו אוי לי שאני לא רואה אותך סובל עונה לו רבי עקיבא למה אתה מקלל אותי? עונה לו נחום איש גמזו בשאלה: ולמה אתה מזלזל ביסורים ?
ממקור זה רואים שרבי עקיבא מתנגד לדרך של נחום איש גמזו ובא עליו בביקורת על זה שחבל בעצמו וגרם לעצמו ייסורים.
יוצא אם שנחלקו התלמודים האם לדעת רבי עקיבא ייסורים מכפרים.
