הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מתניתין מני

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סנהדרין קה ע"א

בלעם הוא דלא אתי לעלמא דאתי, הא אחריני - אתו.
מתניתין מני - רבי יהושע היא.
דתניא, רבי אליעזר אומר: +תהלים ט'+ ישובו רשעים לשאולה כל גוים שכחי אלהים, ישובו רשעים לשאולה - אלו פושעי ישראל, כל גוים שכחי אלהים, אלו פושעי גויים, דברי רבי אליעזר.
אמר לו רבי יהושע: וכי נאמר בכל גוים והלא לא נאמר אלא כל גוים שכחי אלהים. אלא: +תהלים ט'+ ישובו רשעים לשאולה מאן נינהו - כל גוים שכחי אלהים
 

1.
כשהגמרא שואלת "מתניתין מני" היא כבר יודעת שיש מחלוקת בברייתא בנושא הנדון. שהרי היא לא שואלת על כל משנה "מתניתין מני"? שהרי "סתם משנה" רבי מאיר.

2.
הכלל הוא שבמחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע ההלכה היא כרבי יהושע, ומשנתנו הרי היא "סתומה" והלכה צריכה להיות כמותה ["הלכה כסתם משנה"], אם כן, מה מוסיפה לנו הקביעה שהמשנה תואמת לדעתו של רבי יהושע?

3.
אלא, כנראה, שכוונת הגמרא "הפוכה" – בעזרת משנתנו ניתן להסביר את המחלוקת בין רבי אליעזר ורבי יהושע באופן שמשנתנו תואמת את דעתו של רבי יהושע. [על הסבר מדוקדק של המחלוקת ראה במהדורת "מתיבתא" ב"ילקוט באורים"]