הכול חוזר לקדמותו / רפי זברגר

סנהדרין קה ע"א
 

הקדמה

עסקנו בדפים האחרונים בשלושת המלכים וארבעת ההדיוטות שהמשנה בתחילת הפרק כתבה שאין להם חלק לעולם הבא. בהמשך שאלנו על מלכים נוספים, ועל הדיוטות נוספים שעל פניו נראה כי היו צריכים להיכלל במשנה ולא נכללו. עתה עוברת הגמרא לדון ברשעותו של העם.
 

הנושא

הגמרא מצטטת פסוק מספר ירמיהו (ח', ה'): מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַ‍ִם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב. רב מסביר את הפסוק כמתאר דו שיח כביכול בין הנביא לכנסת ישראל (עם ישראל), וכנסת ישראל משיבה לנביא ''תשובה ניצחת'' (תרגום של מְשֻׁבָה נִצַּחַת). 
נביא: חזרו בתשובה, אבותיכם שחטאו היכן הם? ביקש מהם הנביא לחזור בתשובה. כדי ''להוכיח'' את טענתו, שאל אותם הנביא: היכן הם אבות החוטאים של עם ישראל, האם לא מתו? אם כן, ''כדאי'' לכם לחזור בתשובה.
כנסת ישראל משיבה לנביא ''תשובה ניצחת'': ונביאיכם שלא חטאו היכן הם? כנסת ישראל "מחזירה'' לנביא באותו מטבע לשון שלו. אתה שאלת אותנו על אבותינו שנענשו עקב חטאם, ואני, כנסת ישראל שואלת, מה עם הנביאים שלא חטאו, האם נשארו לחיות לעולם? בוודאי שלא. כך דוחה כנסת ישראל את טענת הנביא.
שמואל חולק על רב ומסביר באופן שונה את ה''תשובה הניצחת'' של כנסת ישראל: באו עשרה בני אדם וישבו לפניו... כנסת ישראל מתוארת בדברי שמואל כ''עשרה בני אדם''. 
משיבים אותם ''עשרה בני אדם'' לקריאת התשובה של הנביא: עבד שמכרו רבו (אדונו) ואשה שגרשה בעלה כלום יש לזה על זה כלום. כלומר, כשם שהאדון לא יכול לתבוע עבד שהוא בעצמו מכר אותו, וכן לאשה שנתגרשה ע''י בעלה, אין להם תביעות זה על זו, אומרת כנסת ישראל, אין לקדוש ברוך שום תביעה כנגדנו, לאחר ש'מכר'' אותנו לנבוכדנצר והגלה אותנו לבין האומות. 
כאן מתערב הקדוש ברוך והוא ואומר לנביא מה להשיב לכנסת ישראל (ישעיהו נ', א'): כֹּה אָמַר יְהוָה אֵי זֶה סֵפֶר כְּרִיתוּת אִמְּכֶם אֲשֶׁר שִׁלַּחְתִּיהָ אוֹ מִי מִנּוֹשַׁי אֲשֶׁר מָכַרְתִּי אֶתְכֶם לוֹ הֵן בַּעֲו‍ֹנֹתֵיכֶם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם. 
הגלות שעם ישראל גלה אינו מהווה ''גט כריתות'' בין הקדוש ברוך הוא לעם ישראל. אין לקב''ה נושים שהוא חייב להם, ולכן לא היה צריך ''למכור'' את עם ישראל. זה לא המצב, אלא בבחינת ענישה מסוימת בעקבות עוונות ופשעים שעם ישראל ביצע, אבל לאחר ריצוי העונש – תבוא הגאולה לעם. 

מהו המסר?

אין זה גט כריתות – אומר הקדוש ברוך לעם. עם ישראל לא התנתק מבוראו, בעקבות הגלות שגלה והתבוסה שנחל במלחמה עם האויב הרע והמרושע.
תחושות אלו צריכות להיות בכל מקרה בו ישנה ענישה של הורים לילדיהם. ענישה, כשמה כן היא, עונש על ביצוע עבירה. אין זה מנתק את הילד מהוריו חס וחלילה, אין זה מהווה ''גט כריתות'' ביניהם. ההורים ממשיכים לאהוב את ילדיהם למרות זאת ואף על פי כן. הילד חייב להמשיך לכבד ולהוקיר את הוריו, וכולם צריכים לדעת ולהפנים כי זהו מצב ביניים, שלאחריו הכול אמור לחזור לקדמותו.


המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]