סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אתא זיבורי ואכלוה – צרעה מזרחית

 

"הויא ההיא רביתא דהות קא מפקא ריפתא לעניא בחצבא, איגלאי מלתא - שפיוה דובשא ואוקמוה על איגר שורא, אתא זיבורי ואכלוה. והיינו דכתיב ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה. ואמר רב יהודה אמר רב: על עיסקי ריבה" (סנהדרין, קט ע"ב).

פירוש: הָוְיָא הַהִיא רְבִיתָא דַּהֲוַת קָא מַפְּקָא רִיפְתָּא לְעַנְיָא בְּחַצְבָּא [היתה שם נערה אחת שהיתה מוציאה לחם לעניים בתוך כד] שלא יראוה בני המקום, אִיגְלַאי מִלְּתָא, שַׁפְיוּהָ דּוּבְשָׁא, וְאוֹקְמוּהָ [נתגלה הדבר, משחוה בדבש, והעמידוה] עַל אֵיגַר שׁוּרָא [גג חומת העיר], אֲתָא זִיבּוּרֵי וַאֲכַלוּהָ [באו הצרעות ואכלוה]. וְהַיְינוּ דִּכְתִיב [וזהו שנאמר]: "וַיּאמֶר ה' זַעֲקַת סְדם וַעֲמרָה כִּי רָבָּה" (בראשית יח, כ), וְאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב: המלה "רבה" מרמזת עַל עִיסְקֵי רִיבָה (נערה) זו שהמיתוה על שעשתה חסד. ועל עוון זה נחתם גזר דינם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: צרעה מזרחית   שם באנגלית:  Oriental Hornet   שם מדעי: Vespa orientalis

שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא)   שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור


נושא מרכזי: הצרעות כטורף


בארמית נקראת הצרעה בשם זיבורא הקשור, ללא ספק, לשם העברי דבורה. לאור כך ש"ז" ו"ד" מתחלפות בין עברית וארמית הרי שכנראה מקורן של שני שמות אלו הוא בשם פרוטו-שמי משותף. בערבית נקראת הצרעה "זונבור" (زُنْبُور) או זנבאר (زنبار) שמות הדומים מאד לזיבורא. יחד עם זאת הצרעות נקראות בערבית גם בשם "דבור". למשל, הצרעה המזרחית נקראת בערבית "דבור אלבלח" (دبور البلح). לדבורה שם שונה לגמרי בערבית והיא נקראת נחלה (نحلة). צורת הנקבה של זיבורא היא זיבורתא כפי שמשתמע מהסיפור על הנס שהתרחש לרבי אלעזר בן פרטא (עבודה זרה, יז ע"ב): "... אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא, אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא, אמר להו: האי דשתיא והאי דערבא"(1)  (ראו עוד במאמר "איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא"). מפרש שם רש"י: "אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא. ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר".

למרות השורש המשותף לשמות דבורה וזיבורא נראה שמשמעותם בספרות חז"ל איננה זהה. הדבורה היא תמיד דבורת הדבש אך השם זיבורא עשוי להתייחס הן לצרעות והן לדבורים. על מנת לקבוע את המשמעות המדוייקת של השם יש לבדוק את ההקשר. דוגמה לכך שזיבורתא עשוייה להיות גם דבורה היא דברי רב נחמן בסוגייה במגילה (יד ע"ב): "לא יאה יהירותא לנשי, תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא"(2). מסתבר שהזיבורתא המוזכרת במדרש תהלים (בובר, מזמור א') גם היא דבורה שהרי היא מעניקה דבש: "אמר ר' תנחומא אומרים לה לזיברתא, לא מדובשך ולא מעוקציך"(3)). קביעה זו גוררת בעקבותיה את ההנחה שגם השם צרעה עשוי לשמש בשתי המשמעויות משום שמדרש זהה (תנחומא, ורשא, בלק סימן ו') מתייחס לצרעה: "א"ל לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך". מאידך גיסא ייתכן ואכן הכוונה לצרעה שהרי, על פי המקורות, גם היא מפיקה דבש (ראו במאמר "יכול אף דבש הגזין והצירעין").

מאידך גיסא באיזכורים אחרים בגמרא המתארים את ה"זיבורא" כמסוכנת מאד סביר יותר שהשם מתייחס לצרעה. בארץ חיים מינים רבים של צרעות שרובן אינן מסוכנות לאדם. שלושה מבין המינים מטרידים מאד ובנחילים גדולים עלולים אף לסכן את חייו. שנים מבין המינים מסוכנים פחות והם פלכית שכיחה (Polistes dominulus) (תמונה 1) וצרעה גרמנית (Vespula germanica) (תמונות 2-3). מינים אלו קטנים יחסית ועקיצתם פחות מכאיבה. המין המסוכן ביותר הוא הצרעה המזרחית הגדולה הנפוצה גם היא (תמונה 4). צרעה זו הגדולה בצרעות החברותיות בישראל ואורך המלכה מגיע ל – 23-25 מ"מ. תפוצתה משתרעת גם בארצות הסמוכות לבבל ולכן ניתן להניח שהייתה מוכרת גם בבבל.

אם נניח שהמדרש המובא בסוגייתנו משקף מאורע ריאלי ואיננו תאור סמלי בלבד הרי שהמשמעות הסבירה היא שזיבורי הן צרעות משום שדבורים ניזונות מצוף ואבקת פרחים ואילו הצרעות ניזונות בעיקר מטרף. הן זקוקות לאספקת חלבונים וסוכרים ולצורך זה הן אוכלות פגרים של חיות ודגים, צוף, פירות ודבש. הצרעה המזרחית נחשבת למזיק קשה של כוורות דבורים משום שקבוצה של צרעות עלולה לחסל את רוב הפועלות. מזון נוסף הוא הפרשות המכילות סוכרים אשר נוצרות בגוף הזחלים מהמזון החלבוני המוגש להם ומהן ניזונים המלכה והזכרים. אמנם קשה להניח שצרעות טרפו את הנערה בדומה לאופן הטריפה של טורפים גדולים כאריות או טיגריסים אך נחיל של צרעות עלול לפגוע באדם באופן קשה. לא מצאתי תיעוד של צרעות שטרפו אדם אלא רק יונקים קטנים אך ייתכן שלאחר שהנערה הומתה על ידן בעזרת עקיצות הן נגסו בה ואספו פיסות קטנות. אמנם כמות הבשר הנלקחת על ידי פרט בודד קטנה אך נחיל גדול עלול לאכול כמות משמעותית. משיחת הנערה בדבש נועדה למשוך את הצרעות אליה וגם היום משתמשים בדבש כפיתיון במלכודות אקולוגיות להשמדת צרעות. 

התאור המובא בסוגייתנו של הצרעות כמזיקות על ידי טריפה יוצא דופן משום שברוב המקורות הנזקים המיוחסים להן קשורים לארס ועל כך ראו בהרחבה במאמר "ונפקא ערעיתא מן כותלא" (שבת, פ ע"ב).
   

           
תמונה 1.  פלכית שכיחה על גבי קינה      
צילם: Alvesgaspar
  תמונה 2.  צרעה גרמנית - משייפת עץ לצורך בניית קן      
צילם:  pjt56

    

               
תמונה 3.  צרעה גרמנית - פועלות בפתח הקן  
צילם: Gideon Pisanty
  תמונה 4.  צרעה מזרחית       
צילם:  Gideon Pisanty

  


(1) פירוש: "... רצו לבדוק אם אכן הוא מומחה בדבר, אַיְיתוּ לֵיהּ תְּרֵי קִיבּוּרֵי [הביאו לו שתי פקעות של צמר], אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: הֵי דְּשָׁתְיָא וְהֵי דְּעָרְבָא [איזו של שתי ואיזו של ערב]? שיש הבדל בין חוטי שתי וערב בעוביים ובחוזקם, ודבר זה יכולים המומחים להבחין בו מיד. אִיתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא [התרחש לו נס], אָתְיָא זִיבּוּרִיתָא אוֹתִיבָא עַל דְּשָׁתְיָא וַאֲתַאי זִיבּוּרָא וִיתֵיב עַל דְּעָרְבָא [באה צירעה נקבה ישבה על פקעת השתי ובא צירעה זכר וישב על פקעת הערב], אָמַר לְהוּ [להם]: הַאי דְּשָׁתְיָא וְהַאי דְּעָרְבָא [זה של שתי וזה של ערב] שהבין שמראים לו משמים דבר זה, שחוט השתי הקבוע בנול הוא המקבל את הערב, כמו הנקבה שמקבלת זכר".
(2) פירוש: אגב הזכרת הנביאות אמר רב נחמן: לא יאה [יפה], לא מתאימה יהירותא לנשי [יהירות, גאוה, לנשים]. וראיה לדבר: תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו [שתי נשים גאוותניות היו והיו שמותיהן מכוערים]: חדא [אחת] שמה זיבורתא [דבורה], וחדא [ואחת] שמה כרכושתא [חולדה].
(3) המגיד מקוז'ניץ כתב בספרו "עבודת ישראל" (פרשת וישב): ".... וכמו שאומרים לדבורה לא מעוקציך ולא מדובשך וכו'".
  

מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 341).
מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 195-196).
 

Neuman, M. G., Ishay, J. S., Eshchar, J. 1983. Hornet (Vespa orientalis) Venom Sac Extract Causes Hepatic Injurt in Cats. Comp. Biochem. Physiol. 74c (2): 469-472.
Schmidt, J.O., Yamane, S., Matsuura, M., Starr, C.K. 1986. Hornet venoms: lethalities and lethal capacities. Toxicon 24 (9): 950–4

לעיון נוסף:

ב"פורטל הדף היומי": על הצרעה כמקור לדבש במאמר "יכול אף דבש הגזין והצירעין".
מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
הרב מ. הוכמן, 'צרעה או מלאך'

 
 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 

 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר