הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

לא צריכא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

מכות כ ע"ב

הני ד' וה' קריחות ה"ד? אילימא בזה אחר זה ובחמש התראות, פשיטא!
תלמוד בבלי מסכת מכות דף כ עמוד ב
אלא בחדא התראה, מי מחייב? והתנן: נזיר שהיה שותה יין כל היום - אינו חייב אלא אחת, אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה - חייב על כל אחת ואחת!
לא צריכא, דסך חמש אצבעותיו נשא ואותבינהו בבת אחת, דהויא ליה התראה לכל חדא וחדא.

1.
הגמרא דנה בדברי המשנה "שרט שריטה אחת על חמשה מתים או חמש שריטות על מת אחד", ושואלת כיצד מדובר, והיא מניחה שמדובר בהתראה אחת, ועל זה היא מקשה ממשנה במסכת נזיר.

2.
מתרצת הגמרא: שמדובר במקרה מיוחד, שסך את חמש אצבעותיו בסם מיוחד שמשיר את השיער, והניחם על 5 מקומות בראש בבת אחת, ונחשב התראה לכל אחת מאצבעותיו.

3.
הפתיחה לתרוץ היא על ידי הביטוי "לא צריכא ד...". כלומר, שמדובר באופן מיוחד.

4.
למעשה הגמרא עונה בזה גם לשאלת ה"פשיטא" בתחילת הבירור. ואז משמעות הביטוי "לא צריכה" היא כך: "זה לא פשוט והחידוש [=צריכא] הוא במקרה..."

5.
ולפעמים משמעות הביטוי היא כמו המשמעות של הביטוי "הכא במאי עסקינן? ב..." – כשמיישב סתירה וכדומה, ומתאים לאמור לעיל בסעיף 3.

6.
לכן נראה לי [חידוש], שעל שאלת ה"פשיטא" בגמרא, התשובה של "לא צריכא" כמו ההסבר הראשון.
ועל הקושיה השניה – סתירה ממשנה – התשובה של "לא צריכא" כמו ההסבר השני.

7.
של"ה - כללי התלמוד (יג) כלל לשונות סוגיות:

שלב. לא צריכא. איכא מאן דפריש דכל 'לא צריכא' הכי קאמר, לא נצרכה הא דפלוני אלא לכי האי גוונא, כי הא דחולין (ט א) לא צריכא ששחט לפנינו שנים וכו', וכן יבא אין מספר. והתלמוד קיצר בלשונו והשמיט 'אלא',
והוי כאילו אומר 'לא צריכא אלא' וכו', כמו שנמצא במקומות שאומר בהדיא,
בעבודה זרה פרק קמא (ע"ז דף יט ב) אמר רבי אלעזר ואם בנה שכרו מותר פשיטא וכו', לא נצרכה אלא לעבודה זרה עצמה וכו'.

כלעיל בסעיף 5

7.1
המשך דבריו:

ויש שפירש (כללי שמואל פרק הלמ"ד סימן קצד) דמחלק הלשון בקריאה בין 'לא' ובין 'צריכא',
והכי קאמר, לאו פשיטא היא כדקאמרת, אבל צריכא למימריה.

כלעיל בסעיף 4.