הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לעולם"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

שבועות יד ע"א

גמ'. אמר רב פפא לאביי: שתים שהן ארבע, שתים שהן שש הויין: ידיעות הטומאה תחלה וסוף, ידיעות הקודש תחלה וסוף, ידיעות מקדש תחלה וסוף!
ולטעמיך, תמני הויין, דהא איכא טומאה דקודש וטומאה דמקדש תחלה וסוף!
הא לא קשיא, שם טומאה אחת היא.
מכל מקום שית הויין!
אמר רב פפא: לעולם תמני הויין, ארבעי קמייתא דלא מייתן ליה לידי קרבן לא קא חשיב, ארבעה בתרייתא דמייתן ליה לידי קרבן קא חשיב.
ואיכא דאמרי, אמר רב פפא: לעולם תמני הויין, וארבעי קמייתא דליתנהו בכל התורה כולה קא חשיב, ארבעי בתרייתא דאיתנהו בכל התורה כולה לא קא חשיב.
 

1.
רב פפא מקשה על המשנה שאומרת "שתים שהן ארבע".

2.
אביי מקשה על רב פפא "ולטעמיך...". שלפי רב פפא צריך למנות 8 ולא 6.

3.
עונה הגמרא שיש הסבר מדוע לא 8, ונשארת קושית רב פפא מדוע המשנה לא מנתה 6.

4.
ורב פפא עצמו עונה "אלא אמר רב פפא", שבאמת היה צריך אפילו 8 אלא שהמשנה כתבה "שתים שהן ארבע" בגלל שיש כאן שני סוגים, וסוג אחד היא מונה וסוג שני - איננה מונה.

5.
הביטוי "ולטעמיך" משמעו מה שתתרץ על הקושיה עליך, כך אתרץ את הקושיה עלי.
כלומר אביי עונה לרב פפא: מה שתסביר מדוע 6 ולא 8 כך אני אסביר מדוע 4 ולא 6.

5.1
על זה עונה רב פפא: "הא לא קשיא" – שאלתך זו איננה קושיה [אבל קושיה אחרת יש "מכל מקום שית הויין"]. אין קשר. מדוע לא 8 - ברור. אבל מדוע לא 6?

6.
ורב פפא חוזר בו מהשאלה ואומר "לעולם..."

7.
נמצאנו למדים שהביטוי "לעולם" לא בא רק כדי לומר שהתרצן חוזר לתרוץ ראשון, אלא התרצן עונה על קושייתו שלו עצמו.