הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"אמר רב... אמר רב..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
עבודה זרה יט ע"א
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא, מאי דכתיב: +משלי יג+ הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט, ואם קובץ על יד ירבה.
אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה.
אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה וקיים בידי.
1.
אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא, מאי דכתיב: +משלי יג+ הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט, ואם קובץ על יד ירבה.
עיקר דינו של רב הונא הוא שצריך ללמוד מעט מעט ולחזור הרבה.
2.
אמר רבא: ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה.
ורבא טען שחכמי הישיבה לא עשו כרב הונא אלא כמימרות האחרות, כגון: "לעולם ילמוד אדם ואחר כך יהגה", ועוד.
3.
אמר רב נחמן בר יצחק: אנא עבידתה וקיים בידי.
רב נחמן בר יצחק אמר שהוא כן עשה כדברי רב הונא והצליח בלימודו.
4.
לגבי סעיף 1 לעיל:
תוספות מסכת עבודה זרה דף יט עמוד א:
אמר רבא אמר רב סחורה - משמע שרב סחורה רבו מובהק היה שהרי בכמה מקומות מצינו שאמר הרבה דברים משמו והא דאמר סוף אלו מציאות (ב"מ דף לג.) אפילו לא האיר עיניו אלא במשנה אחת ומפרש רבא כגון רב סחורה דאסברא לי זוהמא ליסטרון התם אית דגרסי רבה ואית דגרסי רבא וה"פ אפילו לא קבלתי ממנו אלא דבר זה שאין בו כ"כ דבר חידוש אני חייב לקרוע עליו.
אומר תוס' שהביטוי "אמר רבא אמר רב סחורה" מלמד שרב סחורה היה רבו המובהק של רבא [ויתכן שהכוונה היא לכל ביטוי בש"ס של "אמר רב... אמר רב..."].
5.
והתוס' מוכיח זאת מהעובדה, שהרבה פעמים מופיע ביטוי זה בש"ס,
5.1
וזה קצת תמוה מפני שבכל הש"ס הביטוי "אמר רבא אמר רב סחורה" - 7 מופעים בלב! וברוב הפעמים כמו בסוגייתנו: "אמר רבא אמר רב סחורה אמר רב הונא", ופעם אחת מופיע: "אמר רב סחורה אמר רב הונא אמר רב".
6.
ואולי כוונת תוס' באומרו: "שהרי בכמה מקומות מצינו שאמר הרבה דברים משמו", שאמנם מוזכר בש"ס מעט פעמים אבל בכמה מקומות כאשר רבא אומר בשם רב סחורה הוא מביא כמה הלכות ביחד, וזה הסימן לרב מובהק.
אבל קשה לומר כך מכיוון שלא נמצא כזה בש"ס – במפורש!
7.
תוס' מביא גירסא שונה בדברי רב נחמן בר יצחק "אנא עבירתיה", כלומר רב נחמן בר יצחק עבר על דברי רב הונא, ובכל זאת הצליח בלימודו.
8.
ראה ב"שוטנשטיין" הערה 40 בסופו: המימרות הקודמות בגמרא שמהן ניתן להסיק שהן חולקות על רב הונא נאמרו על ידי רבא, וגם את המימרא הנוכחית אמר רבא בשם רב סחורה בשם רב הונא.
9.
וצריך להסביר, שרבא עצמו טוען שרב נחמן בר יצחק [שהיה תלמידו] עשה כמוהו [כרבא] ולא כמו רב הונא.
9.1
ומה שרבא הביא את דברי רב סחורה הכוונה היא שכך הסכים רב סחורה לדברי רב הונא, אבל הוא – רבא - חולק על רב הונא.
9.2
משמע מכאן, שגם כאשר הביטוי בגמרא הוא "אמר רב... אמר רב..." [אפילו אם הוא רבו המובהק – כפי שהסברנו] עדיין אין הכרח שהתלמיד פוסק כרבו.
9.2.1
לפעמים הגמרא אומרת זאת במפורש, כמו: "וליה לא סביר אליה", או - כמו בסוגייתנו - שכך משמע מהסוגיה. בסוגייתנו כך משמע מהמימרות האחרות של רבא שהוא לא פוסק כרב הונא.
