חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

עבודה זרה יט-כה

1. באיזה עניין נזכר:

א. "מה רבו מעשיך ה'", ולא בהקשר לטבע?
ב. "וחרבו שלופה בידו", ולא בקשר ליהושע ביריחו?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. ש"שיחק לידיים" של תלמידו?
ב. שבדבריו תומך ב"שיטת ברקאי" בהוראת מקצועות הקודש, המתאפיינת בשינון רב?
ג. האמורא, שמחמת אהבת האמת היה איש שיווק עצמי גרוע?
ד. היהודי, שהיה איש שיווק מעולה?
ה. הגוי, שהיה "סוחר" גרוע?
 

3. מה המשותף ל:

א. דור הפלגה, סדום , פלשתים?
ב. (בענייננו) תורה , נביאים, כתובים?
ג. יריקה, צחוק, בכייה?
ד. משה, יהושע, נקדימון בן גוריון?
 

4. השלם:

א. "אין אדם ...... תורה אלא מ....... שלבו חפץ."
ב. "לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ .....".
ג. "כל הלומד תורה מ... ..... אינו רואה סימן ברכה לעולם".
ד. "לעולם ....... אדם שנותיו שליש ב.... שליש ב.... שליש ב....".
ה. "אפילו ..... חולין של ת"ח צריכה ......".
ו. "דבר זה ..... בתורה ו...... בנביאים ו..... בכתובים".
ז. "אסור לאדם שיאמר כמה .... עובדת כוכבים זו".
ח. "הרואה בריות טובות .... ברוך ש.... ברא בעולמו".
 

5. שונות:

א. "אשרי איש ירא [את] ה' ... אשרי מי שעושה תשובה כשהוא איש"(י"ט. 8 למעלה): האם, לדעתך, הפירוש הזה הוא פשט או דרש? נמק!
ב. "מי שיתן צדקה ל... יזכה ויראה ישועות": מהו הנוסח החלופי הראוי(אם כי הוא יניב פחות פירות)?
ג. איזוהי האמרה בענייננו בתחום הפסיכולוגיה של הלומד, השוללת בעקיפין את הרעיון(המאולץ אומנם ע"י המציאות) של צורת לימוד מסוימת בבית הספר?
ד. היכן בענייננו "שב ואל תעשה" שלילי שקול בחומרתו לעשייה שלילית בפועל באותו התחום?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "מעשה ברשב"ג שהיה על גבי מעלה בהר הבית וראה עובדת כוכבים אחת נאה ביותר אמר מה רבו מעשיך ה", כ. 7 למטה.
ב. "... בשעת פטירתו של חולה עומד(=מלאך המות) מעל מראשותיו וחרבו שלופה בידו וכו'", כ: 5 למעלה.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. המדובר בלא פחות מאשר רבי, שלימד את בנו ואת לוי את פירוש הפסוק "כי אם בתורת ה' חפצו", דהיינו "לעולם ילמוד אדם תורה במקום שלבו חפץ"ׁׁׁׁׁׁ(י"ט. 2 מתחת להתרחבות), ובכך נתן רשות ללוי לעמוד(מלימודיו), י"ט. 6 לפני ההתרחבות.
ב. "ואמר רבא לעולם ליגריס איניש ואע"ג דמשכח ואע"ג דלא ידע מאי קאמר", י"ט. 6 מתחת להתרחבות.
ג. רב חסדא דיבר בפני תלמידיו בגנות הלימוד מרב אחד, חרף חששו מעזיבתם אותו, וכך אמנם קרה, י"ט. 4 למטה.
ד. רבי אלכסנדרי, שהכריז:"מאן בעי חיי מאן בעי חיי", ובכך גרם לאנשים להתאסף ולהאזין לעצתו( "מי האיש החפץ חיים וגו' נצור לשונך מרע וגו'"), י"ט: מתחת לאמצע.
ה. דמא בן נתינה, שלדבריו יכול היה לבקש "כל ממון שבעולם" עבור הפרה האדומה שמכר לחכמים, אך נמנע מלעשות כן, כ"ד. 7 למעלה.

3. מה המשותף ל:
א. שלושתם – בהתאמה – היו רשעים, חטאים, לצנים, שאברהם אבינו לא חבר אליהם, י"ח : בשורה האחרונה ואילך.
ב. הרעיון, ש"כל העוסק בתורה נכסיו מצליחים לו" מופיע פעם אחת בכל אחד משלושת חלקי התנ"ך, י"ט: בסוף השליש הראשון.
ג. אלה הן שלוש הפעולות שעשה רבי עקיבא, כשראה את אשת טורנוסרופוס הרשע, כ. 5 למטה.
ד. לשלושתם עמדה החמה, כ"ה. מעל האמצע.

4. השלם:
א. "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ", י"ט. 8 מעל להתרחבות.
ב. "לעולם ילמד אדם תורה ואח"כ יהגה", י"ט. 5 מתחת להתרחבות.

ג. "כל הלומד תורה מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם", י"ט. 5 למטה.
ד. "לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה שליש בתלמוד", י"ט: 2 למעלה.
ה. "אפילו שיחת חולין של ת"ח צריכה תלמוד", י"ט: בסוף השליש העליון.
ו. "דבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים", י"ט: מתחת לשליש העליון.
ז. "אסור לאדם שיאמר כמה נאה עובדת כוכבים זו", כ. 2 מתחת להתרחבות.
ח. "הרואה בריות טובות אומר ברוך שככה ברא בעולמו", כ. 3 למטה.

5. שונות:
א. נראה, שהפירוש הוא על דרך הדרש, שכן ברוב המקומות בתנ"ך הפותחים ב"אשרי", החידוש הוא במילה "אשרי", דהיינו, מאושר מי שניחן בתכונה מסוימת . לעומת זאת, בענייננו החידוש מתמקד במילה העוקבת – "האיש"(ולא "הזקן").
ב. "...במצותיו חפץ מאד אר"א 'במצותיו' ולא בשכר מצותיו", י"ט. בסוף הרבע העליון.
ג. "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ"(י"ט. 8 לפני ההתרחבות), ולא כך הם פני הדברים בבית הספר הקונבנציונלי.
ד. ..."כי רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה ועצומים כל הרוגיה זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה", י"ט: 10 למעלה.


המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]