היכן טבריה המקראית? מרקת ועד כ(י)פרא

יצחק חמיטובסקי / ארכיאולוגיה תלמודית

מגילה ו ע"א

סביב הקביעה שבכרכים המוקפים חומה מימות יהושע בן נון קוראים בט"ו באדר, התפתח דיון חריג אך מעניין המצוי בירושלמי על המשנה (וחלקו נמצא גם בסוגיה הבבלית המקבילה) באשר לזיהוי רשימת ערים מקראיות בספר יהושע בנחלת נפתלי עם דגש על אזור טבריה. באופן כללי, חז"ל לא עסקו באופן אינטנסיבי בשאלה של זיהוי ערים מקראיות וזה לא עניין אותם לכשעצמו. לא השתמר אצלם חיבור דומה לזה של האונומסטיקון של אווסביוס אך פה ושם ניתן למצוא רסיסי דיונים וזיהויים של מקומות. לא מדובר כמובן בזיהוי "מדעי" אפילו יחסית לאותה התקופה ואי אפשר ללמוד מהם על הזיהוי המדויק של הערים המקראיות אך יש בהם גם רסיסי אינפורמציה על המפה היישובית של תקופת החכמים, על אופן הגיית השמות והשתמרות השם לאורך העת העתיקה ולא פחות מכך, גם על הדרך שבה התודעה הגיאוגרפית שיחקה תפקיד בתפיסה שלהם, נושא שנידון בהרחבה בידי אייל בן אליהו בכל מה שקשור לשאלת הגבולות, האזורים והתחומים מבחינה הלכתית ורעיונית.

נשוב לעניין שלנו- כאמור, במשנת ערכין מצוינת רשימה של ערים מוקפות חומה מימות יהושע בן נון והיא כללה ארבעה ערים בגליל: גמלא, יודפת, החקרה של גוש חלב והקצרה של צפורי. זה לא משנה אם אכן בצפורי יש עדות ארכאולוגית מתקופת הברזל (אין) וזה לא משנה מה היה השם הקדום המקראי שלה (יש דיון בתלמוד על כך)- על בסיס הציון שלה ברשימה הזו תושבי צפורי היו אמורים לקרוא את המגילה בט"ו באדר. אבל מה לגבי טבריה, העיר החשובה האחרת וזאת שהפכה למרכז חכמי התלמוד במהלך המאות השלישית והרביעית? חז"ל ידעו שהשם עצמו של טבריה מעיד על הבנייה שלה בתקופה הרומית וכידוע, במשך זמן לא מבוטל, לא כולם רצו לגור בה בשל הקברים שהיו בתחומה ומעשה טיהור טבריה בידי ר' שמעון בר יוחאי נקשר להתמודדות מול הבעיה הזאת. אז כיצד בכל זאת הופכים אותה לעיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון? לשם כך הם נזקקו לפסוק בספר יהושע יט לה על "ערי המבצר" בנחלת נפתלי: "וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת".

השם היחיד שהשתמר באותה רשימה היה כמובן חמת= חמתה (חמי טבריה) ומאחר שהיא נזכרה באמצע רשימת ערים, הם "זיהו" את הערים האחרות בסביבותיה עם היישובים בני זמנם:
הצידים= כפר חיטייא
צר= דסמיכה לה
חמת= חמתה
רקת= טיבריא
כנרת= גיניסר

בהמשך, יש מסכת זיהויים מקבילה על יישובים נוספים בנחלת נפתלי וזבולון אבל נוותר עליהם הפעם ונתמקד באזור טבריה. כאמור כאן, את רקת המקראית חז"ל זיהו עם טבריה. תל רקת מזוהה בתל אקלטיה או ח' אל-קוניטרה בקצה הצפוני של טבריה המודרנית אבל זה לא אומר שחז"ל ידעו את זה (היא רחוקה למדיי מטבריה הרומית) וכשהם אמרו שרקת היא טבריה, ההנחה שלהם הייתה שטבריה הרומית ישבה על שרידים של רקת המקראית מימות יהושע בן נון. אמנם מסופר שחזקיה (האמורא) קרא בי"ד ובט"ו בגלל שהיה לו ספק אבל לא בגלל שהוא פקפק בזיהוי של טבריה-רקת אלא בגלל השאלה היא האם הים מהווה חומה "הלכתית" לעניין קריאת המגילה ("חזקיה קרי לה בארבעה עשר ובחמשה עשר דו חשש להיא דתני רבי שמעון בן יוחי ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה פרט לטיבריא שהים חומה לה").

לעומתו רבי יוחנן קרא בט"ו אבל לא בבית המדרש הגדול הרגיל שלו בטבריה אלא בבית הכנסת ב-"כיפרא" שכן לדעתו "הדא היא עיקר טיבריא קדמייתא"- זאת היא טבריה הקדומה/עתיקה. הוא בוודאי לא מתכוון למקום שבו נוסדה טבריה בימי הורדוס אנטיפס אלא לכך שבכיפרא היו שרידים עתיקים או שהייתה מסורת מקומית על קדמותה שאותה הוא ייחס לימי יהושע בן נון. "כיפרא" או "כפרא" המוכרת גם ממקומות אחרים בספרות חז"ל (ובקשר לרבי יוחנן) וגם מוכרת כמקום שממנו הגיע הפייטן פנחס הכהן בירבי יעקב במאה השמינית אבל מלבד העובדה שהיא סמוכה לטבריה, למיטב ידיעתי היא לא זוהתה עדיין. אם בתקופת חז"ל, הזיהוי המקובל היה של "רקת" המקראית עם טבריה, מדוע הוא לא קרא בטבריה עצמה אלא בכיפרא? יש שתי אפשרויות:

1. ר' יוחנן אכן לא אימץ את הזיהוי של רקת-טבריה ולכן הוא קרא בכיפרא הסמוכה העתיקה יותר מטבריה עצמה. ייתכן שזה מתאים למה שנאמר בתלמוד הבבלי (מגילה ה ע"ב-ו ע"א), שם נאמר שרבי יוחנן לא קיבל את הזיהוי הרווח רקת=טבריה אלא חמת=טבריה ורקת היא צפורי והוא אף מספר שבצעירותו הוא שאל את הזקנים והם אוששו את ההשערה שלו שחמת המקראית היא טבריה. כמובן, גם במקרה הזה הוא היה אמור לקרוא בטבריה (או בחמתה) בט"ו ואכן, בתלמוד הבבלי לא מסופר שהוא קרא בכיפרא.

2. הוא קיבל את זיהוי רקת=טבריה אבל לדעתו "טבריה המקראית" (רקת) היא לא טבריה גופה אלא הפרבר שלה, כיפרא שהיא לדעתו הייתה "טבריה קדמייתא".

בין אם ההשערה הראשונה או השנייה נכונה או לא (או שאף אחת מהם לא נכונה), עצם הדיון שבו החכמים נזקקו לרשימות גיאוגרפיות מקראיות ו-"התחפשו" לרגע לחוקרי גיאוגרפיה-היסטורית הדנים בכובד ראש סביב הזיהוי האפשרי של ערים מקראיות באזור שלהם היא חריגה וראויה לציון. על זיהוי מקומות בספרות חז"ל כולל התייחסות לקטע "שלנו", אני מצרף כאן את הרצאתו של חיים בן דוד בכנס שנערך לפני שנתיים לכבודו של זאב ספראי (שבה הוא ציטט את ספראי שטען שאולי היה אפילו חיבור שלם של חז"ל שעסק בזיהוי מקומות).


כתב: יצחק חמיטובסקי (בלוג | פייסבוק)   © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה - בדוא"ל: [email protected]‏
המאמר מבטא את דעתו האישית של המחבר, ואינו מתיימר להציג קביעות או טיעוניים הכרחיים ומוחלטים